פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשרות ד:א:א
Sirilio on Yerushalmi Maasros 4:1:1 (Sirilio on Jerusalem Talmud Maasrot 4:1:1) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשרות · free full Hebrew text
Open in the reader →הכובש שכבש זיתים או ירקות שחייבין במעשר כגון שרשי לוף וקולקס שכבשן ביין או חומץ. ולקמן מפ' דמידי שאפשר לו שלא לכבוש דהוא דבר דחזי בעיניה לטבול בעינן שיכבוש כל צרכו. וטעמא דכבוש דטובל דדינו כמבושל כדאיתא בפ' כל הבשר ומבושל קתני דקובע כדתנן השולק ותני בישול זוטא והדר תני בישול רבא. ומשו"ה לא חשיב בגמ' אלא ששה דברים ולא תני כובש ונסתלקה השגת הראב"ד ז"ל שהשיג על הרמב"ם ז"ל שלא מנה אלא ששה דברים. וכמדומה לי דדעת הראב"ד ז"ל כאן דהאי כבוש דהכא לא הוי בכלל מבושל אלא משום שכבשו בחומץ וכמו שכתבתי דעתו בפ' בצל בתרומות וכבר כתבתי שם דעת החולקים עליו דבכל המשקין כיון דשהה הדבר שכובשין במשקה מעת לעת דינו כמבושל:
המולח. שמלחו היטב כמו לכבשו ואפילו טבלו במלח נמי חייב כדאיתא בפרק הפועלים:
בשדה חייב. כלומר אפילו בשדה. ובגמ' אפרש הני תרי דמתני' אי טבלי אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו או דוקא בדבר שנגמרה:
המכמיר באדמה פטור. שטומן הזיתים באדמה כדי שיתחממו ויתבשלו כמו כתנור נכערו.
ואית דגרסי המכמין באדמה, תרגום לא צדה לא כמן, כלו' מטמין ע"ש שהאורב מטמין עצמו:
המטבל בשדה. בחומץ או בציר מל' מטבל בחרוסת:
הפוצע זיתים וכו'. מל' פצע תחת פצע שחותכן ובוצען למתקן:
הסוחט זיתים על בשרו. דקא מהני ליה כמו סיכה ולא נטבלו בכה"ג אלא א"כ סחט לתוך ידו וידו נחשבת כבור קטן וחייב:
המקפה לתבשיל פטור. פי' רבנו שמשון ז"ל לאחר שהניח היין בתבשיל הקפהו ותנן גבי יין משירד לבור ויקפה ומתוך התבשיל קיפוי עראי הוא ולא חשיב ע"כ. ואין נראה דמי הוא שיתן היין בחרצנים בתוך התבשיל ויקפנו משם אלא הנכון שהוא כמו ההוא דפ' המוכר פירות דגרסינן התם דא"ל למקפה הא דלא א"ל למקפה. ופי' רשב"ם ז"ל למקפה ליתן יין לתוך התבשיל שהוא יין יפה הרבה לבשם הקדרה ולהטעים המאכל ולהקפותו והתבשיל שנותנין היין קרוי מקפה והמבשל ביין קרוי מקפה ותנא הכא דהנותן יין לתבשיל שצריך לו יין והתבשיל צונן כדמפ' בגמ' מותר לאכול עראי אבל אם נתנו לקדירה צוננת כדי לתת לתוכה התבשיל אח"כ מיד הוי טבל ואפילו לא נתן בה תבשיל ולמר דוקא שיש בה תבשיל שלא יצטמק דדמי לבור קטן: