פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשרות ג:ד:י

היתה ניטלת בדוקרני. כמין עץ חדוד כמין יתד שאוחזין בו הענף ומורידין אותו למטה כדי ליטול הפרי. דוקרני כמו קנים הדוקרנים דפ"ק דעירובין. ומיבעיא ליה דכיון דניטלת בקנה ועומד הוא בגנה דמיא לנוטה לגנה או לא ולא איפשיטא:

דלמא. דא לימא זאת המאורע שאירע. וכששאל ר' ירמיה זאת השאלה לר' זעירא היה ר' זעירא צווח על בעלי ההגדה:

ואינון מגיבין לך. והם משיבין לך:

כי חמת אדם תודך. כשאדם מודה להב"ה בעוה"ז בשעה שבאין עליו יסורין. בעה"ב מקל ממנו שארית מה שיש לו לגבות בגיהנם. תחגור תעכב:

חמת אדם תודך בעה"ב שארית חמות תחגור בעה"ז. אע"פ שאינך נפרע מן הרשעים בעה"ז ומעכב פורענותן, מלשון חגירת צפורן:

בעה"ב. כשרואין הצדיקים שקרויין אדם חמתך כמה גדולה היא ומפני החימה אתה מעכב פורענותן הן מודים לך:

כשתעורר חמתך על הרשעים תחגור. לשון חגור חרבך ארמאר בלע"ז לשון התעוררות למלחמה וה"ק כי חמת משהו חמה שאתה כועס עם הצדיקים וכל השיריים כלומר וכל שאר החלקים אתה חוגר ומתעורר נגדן של האומות העולם:

הן מודין לך. כלומר צדיקים שקרויין אדם רואין היאך מתנהג עמהן ומודין לך שאתה מתנהג עמהן ברחמים דכתיב כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה:

הוא הפכה והיא מהפכה. דבידינו לדרוש מסיפיה לרישיה ומרישיה לסיפיה כדפרישית הילכך אגדה לא אהני לן:

צור דוקרניתך. שמור בעייתך של דוקרני שהיא טובה כדאמרינן בסוף אלו מציאות העוסקין במקרא מדה ואינה מדה בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו: