פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשרות ג:א:ב
Sirilio on Yerushalmi Maasros 3:1:2 (Sirilio on Jerusalem Talmud Maasrot 3:1:2) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשרות · free full Hebrew text
Open in the reader →הוא אסור לאכול. בעל הבית גופיה ולקמיה מפ' טעמא:
רב כר"מ. דאמר לעיל פ' היה עובר דמקח קובע דבר שלא נגמרה וה"ה חצר קובע דבר שלא נגמרה וחצר דידיה הוי:
ר' אלעזר כרבנין. דפליגי לעיל אדר"מ דאפילו דאיכא תרתי מקח ותרומה לא קבען דש"נ וכ"ש חצר גרידא בדש"נ:
ורב כר"מ. בתמיה, ומי מצית אמרת דרב כר"מ:
בניו ובני ביתו אסורין. דהא חייב במזונותיהן כדתנן בפ' נערה והוי כמקח לדידהו ולר"מ מקח גרידא סגי:
על המוקצה אלא על מקומו. דדוקא בגג במקום ששוטחין לקצות אוכלין דמקום שנוטלן מוכיח עליהן דדש"נ הוא אבל כשנטלן מן הגג ומורידן לחצר לאכלן דהיינו חוץ למקומן מחזי כדבר שנגמרה וכ"ש כשנטלן בחצר גופה דפשיטא דאסור לרבי ולקמיה מפ' לה ואזיל:
דברי חכמים. בעיא היא כלומר ורבנן מאי קסברי: ומשני דפליגי אדר' וסברי דיכול ליטלן בחצר ולאכלן דאוכלין על המוקצה בין במקומו ובין שלא במקומו, דכיון דאחשבינהו לקצות כל אכילה שלהם עראי הוא:
החרובין עד שלא כנסן לראש הגג. מתני' היא לקמן והיינו שהעבירן דרך חצרו והביאן בראש הגג לייבשן אלא שלא העמידן ערימה ולא נטבלו ותנן דמוריד למטה לבהמה לאכול דאכילת בהמה עראי חשיבא כדתנן בריש מס' פאה אלמא דמצי לאכול עראי אפילו שלא במקומן:
ומשני דמאכל הן. דכיון דיהיב להו לבהמה מידע ידעי דלא יבשו כל צרכן בראש הגג דלאחר דיבשו כל צרכן אין דרך להאכילן לבהמה, ולר' אלעזר דאמר אוכלין ואפילו שלא במקומו נקט בהמה וה"ה אדם אלא משום דאין דרך ת"ח לאכול בשוק כדלקמן. וכן כ' הרא"ש ז"ל ובפלוגתא לא קא מיירי: ע"י שהוא תלוי במוקצה אסור. דאיהו בעל התאנים ואיהו מחשב לקצותן וכיון דהוא בעל החצר ובעל התאנים ופטור דיליה תלוי בלא נגמרה הוי דנותן דעתו לאכול הוטבלו דהא ראו פני החצר ועקר מהני שמא דלקצות ולא חל בהן מה שאין כן בבניו דלאו בדידהו תליא דאדעתיה דאבוהון סמיכי הילכך אכולהו חייל שמא דמוקצה ושרו דכי שקלי אינהו דש"ן שקלי: