פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשרות א:ה:ג
Sirilio on Yerushalmi Maasros 1:5:3 (Sirilio on Jerusalem Talmud Maasrot 1:5:3) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשרות · free full Hebrew text
Open in the reader →ר' מנא אמר לה. הך טעמא דמפ' לקמיה אמר לה מעצמו בלא שם איש ור' אבין אמר לה משמיה דר' יוחנן:
זיתים שפצען בידים מסואבות. כדי שיהו רכין פוצען באבן או בסלע ומשו"ה הוכשר דניחא ליה במשקין דטייף מינייהו שמתוך כך הם מרבים טעם:
הוכשרו. וטמאים והכי תנן במתני' דטהרות טימאן וטעמא דהא ידים שניות הן וקי"ל כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה וא"כ הוו זיתים שניים:
לסופתן במלח. שמתוך שהן קשין אין המלח נדבק בהן ופוצען לרככן מבחוץ מעט לא הוכשרו:
לידע אם יש בהן שמן. בפ' חבית לא גרס הכי אלא לידע אם הגיעו זיתיו למסוק והכל א' דמסיקה בזיתים היינו לקיטת הזיתים מן האילן כמו בצירה בענבים ולקח שנים שלשה מן האילן לידע אם הגיעו לבישול שיש בהן השמן הראוי כדי שילקטם:
במימיו הוא בודק. אינו פוצען אלא מעט כדי לידע אם יש בהן מוחל אם לאו הילכך לא הוכשר דמוחל לא חשיב משקה דזיעה בעלמא הוא:
בגופו הוא בודק. כלומר בגולם של הזיתים שרואה כמה גדלו היה לו לבדוק ולא היה לו לפוצען וכיון דפצען ורואה אם יש בהן שמן רב או מעט הוכשרו:
במימיו הוא מחליק. במשקין שבענבים הוא מחליק והולך לאיבוד ולא חשיבי משקין ולא הוכשר העיגול:
בשיש שלו מחליק. כלומר באבן שיש שלו היה לו להחליק ולא בגוף הענבים הילכך נתכוון ליהנות מן המשקין והוכשר ובגמ' דילן בפ' חבית פי' דפליגי במשקה העומד לאיבוד אי חשיב משקה או לא ויכולין אנו לכוון הסוגיות לטעם א' לפירושנו אבל לרש"י ז"ל שפי' בנחתום שמחליק ככרותיו אי אפשר לצחצח הככרות אלא במשקה הענבים כדי שיאירו ולא שייך לומר התם בשיש שלו מחליק: