פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשרות א:ד:ו
Sirilio on Yerushalmi Maasros 1:4:6 (Sirilio on Jerusalem Talmud Maasrot 1:4:6) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשרות · free full Hebrew text
Open in the reader →משתיעקר האלה. פי' בערוך כמו עללתא כלומר התבואה. ונ"ל שהוא כמו ולא באילה ולא ברומח ויהיב לן אלוותא אלוותא והיינו כשמהפכין התבואה לזרותה ברחת ומוליך הרוח למרחוק התבן והמוץ ויש לשם קצת שבלין שלא נדושו ונוטל מקל עב חזק שאינו נשבר ומכה עליהן ובאבן ונופלין הגרגרין ומשעוקרין אותו העץ ומוליכין אותו לבית נגמרה מלאכתן:
כאן בשאין בדעתו למרח. ברייתא מיירי בהכי:
תורם מן הכבור על שאינו כבור. וליכא משום תורם מן החיוב על הפיטור דשאינו כבור נמי מיחייב כדמפ' ואזיל:
והאלפים והעיירים. מלמדי השוורים לחרוש והחמרין שהן עובדי אדמה:
בליל חמיץ. משמע ליה בלול בעפר יאכלו וכיון דכך אוכלין הוי כגמר מלאכה:
כבר ברשות ההקדש. מאחר שהוא יכול לאכול ממנו עראי ולא קבע קודם שיכבור ויקדיש:
ועכשו. שכבר אפילו עראי אסור אפ"ה אינו כמי שעשה מעשה ברשות ההקדש וכי חזר ופדאו חייב כדמפ' ואזיל דהאי כבר אפשר לו מבלי כובר וא"כ גמר מלאכה בתלישה בשעת חולין הוה והקדש אחר תלישה לא מפקע ליה:
והתני שילה וקיפה ברשות ההקדש פטור. הכי תניא בתוספתא יין משירד לבור ויקפה ר' עקיבא אומר משישלה בחביות ותני עלה הקדיש עד שלא שילה וקיפה ובא גזבר ושילה וקיפה ואח"כ פדאו הואיל ובשעת חובתו פטור פטור ופלוגתא דר' עקיבא ורבנן איתא בפ' ר' ישמעאל בע"ז ופי' רש"י ז"ל משישלה בחביות לשון השולה דגים מן הים כלומר משישלה היין מן הבור וינתן בחביות ובפ' הפועלים פי' משישלה בחביות משינתן יין בחביות והוא תוסס ורתיחות עולים ומקצת שמרים קופאים למעלה וקודם שיגופו אותן חביות שולין אותן רתיחות ומשליכין ע"כ ולרבנן בקיפה סגי כדתנן במתני' וקתני השתא דלמר בקיפה ולמר בשילה אי הוי ברשות הקדש ואח"כ פדאו פטור כדמפ' טעמא שבשעת חובתו היה פטור וכן גבי פיקס ושילה כה"ג:
ומשני דשאני כבר מכל הני כדמפ' ר' אילא דדרך בעלי בתים להיות מכניסין כן הילכך חשיב תלישה לחודה גמר מלאכה קודם הקדש ומיחייב ולא אתי הקדש ומפקע ליה כדתנן במס' חלה פ' אוכלין עראי הקדיש פירותיו משבאו לעונת המעשרות ופדאן חייבין: