פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני ה:א:ט

לא בלילה הוא גונב. דציון לא מהני אלא ביום דחזי ליה וגנב כי אתי לגנוב בלילה הוא דאתי. ובשלמא לרשב"ג דלא מציינין אלא בשביעית ביום קאתי וברשות מרי עלמא קא אתי אלא לרבנן דאמרי אף בשאר שני שבוע מציינין הא לא אתי אלא בלילה דגנב הוא:

ומשני דמביום יציין היכי יכנס:

יומם חתמו למו. באנשי דור המבול משתעי קרא דביום רושמין בכותלי הבית מהיכן באין ורושמין:

היו רושמין באפופלסמון. ע"י אפלסמון כדאי' בחלק מלמד שהיו נותנין עיניהם בבעלי ממון ומפקידין אצלו אפרסמון ומניחין אותו בבית גנזיהן וכו' כדאיתא התם:

לא ידעו אור. אינן יודעין הבדל בין יתרון אור לחשך דהכי אהניא להו חשך כאור מחמת תחבולותם דאינן צריכין האור:

אחתרו תלת מאה חתירן בתים. ע"י ריח אפרסמון שהיו מריחין ויודעין היכן מניחין ממונן. ובגמ' דילן איתא: