פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני ד:ו:א

כל המעות הנמצאות. שמצא כיס מלא מעות בכל מקום ומצא בתוך הכיס דינרי זהב ודינרי כסף ומעות של כסף והאי אפילו קמ"ל כדמפ' בגמ' שאין דרך לערבן ביחד אלא כשהן דמי מעשר שני שהוא מחללו על דינרי זהב ומה שאין מספיק לו דינרי זהב מחללו על דינרי כסף והמותר על המעות ואפילו הכי הרי אלו חולין:

מצא בתוכן. בתוך הכיס של מעות:

הרי זה מעשר. מעשר שני:

הוא חולין. דאין מתנדבין חרס ועל שם מה שבתוכו נכתב:

הוא קרבן. כלומר הקדש כדכתיב על קרבן העצים:

להיות כונסין חולין לתוך קרבן. והכל קרבן:

קוף קרבן. אם מצא אות קוף הרי הוא רמז לקרבן, כלומר הקדש:

דמאי. פירות הלקוחים מע"ה ובפר' האשה שלום כתוב בכל הספרים דלת דמוע ר"ל חולין ותרומה שנתערבו ואין נאכל אלא לכהנים:

בשעת הסכנה. שגזרו שלא לקיים מצות:

שמות בני אדם הן. ק' קהת. מ' משה. ד' דוד. ט' טרפון. ת' תחן. והכל חולין שפעמים שאדם כותב אות א' משמו לסימן ור' יוסי לדבריהם דרבנן קאמר דלדידיה אפילו כתוב בו כל התיבה שלימה הא קאמר בסיפא אימור דפינה ות"ק סבר לא חיישינן שמא פינה. ובפ' האשה שלום איכא מ"ד דכ"ע חיישינן שמא פינן והכא בהא קא מיפלגי מר סבר אם איתא דפינן גריר הוה מגרר ליה ומר סבר אשתלויי אישתלי ומפ' בגמ' דת"ק לא פליג אלא באותו אדם עצמו אבל אם מת אין לבנו טענה ומודי לר' יוסי:

אשתקד. שנה שעברו כמו שתא קדמייתא:

תרומה. כלומר למעוטי חולין דהא תני דלת דמאי:

האומר לבנו מ"ש וכו'. ומת או הלך לו:

הרי אלו חולין. מה שנמצא בזוית אחרת דשל מעשר ניטל:

הרי שם מנה. כלומר א"ל אביו שיש שם במקום פלוני מנה והלך ומצא מאתים:

השאר חולין. מנה חולין ומנה מעשר, ויקח אחר ויחללנו על פרוטות ויאמר אם של מעשר הנשאר הרי טוב ואם לאו יהא מחולל על המעות והדר יחלל הפרוטות על הכסף כדאיתא בפ' שני: