פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני ג:ב:א
Sirilio on Yerushalmi Maaser Sheni 3:2:1 (Sirilio on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 3:2:1) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני · free full Hebrew text
Open in the reader →ה"ג מפני שממעט באכילתו. והקפידה היא משום מ"ש כדאיתא בגמ' דמעיקרא שרי לזרים ולטבול יום והשתא אסיר. ובגמ' פריך אמאי לא חשו נמי משום דהא ממעט באכילת תרומה דמעיקרא שריא לאונן וחומה נמי לא בעיא והשתא אסירא לאונן וחומה בעיא ומשני לה:
ור"ש מתיר. דס"ל דמביאין קדשים לבית הפסול:
אם הקל בזבחי שלמים. דתניא בספרי דממעות מ"ש קונין בהן שלמים וכתבתיה לעיל בפ"ק דמכילתין:
פגול. כגון אם שחטן חוץ לזמנן דהאוכלן בכרת וחוץ למקומן האוכלן בלאו:
ונותר. כגון אם הותיר מהן אחר שני ימים ולילה יש בהם כרת מה שאין כן במ"ש:
ויוצא. גרסינן ולא גרסינן וטמא דהא גבי מ"ש נמי אית בהו איסור טמא בין טומאת הגוף בין טומאת עצמו כדאיתא בפ' הערל ויוצא חוץ לחומה אסור באכילה דנפקא לן מובשר בשדה וכו' ואפילו חזר למקומו כדאיתא בזבחים מה שאין כן במ"ש דיוצא חוץ לחומה יכול להחזירו ושרי כדאיתא בריש פ' בהמה המקשה. ושוב מצאתי בפ' התערובות בתוספות דל"ג וטמא:
שכן מותרים לזרים. ולית בזה מיעוט אוכלין אע"ג דאית בהו מיעוט זמן:
נקל בתרומה. שהיא אסורה לזרים ולא אשכחן דהתיר הכתוב במיעוט אוכלין: