פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני ג:א:ב
Sirilio on Yerushalmi Maaser Sheni 3:1:2 (Sirilio on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 3:1:2) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני · free full Hebrew text
Open in the reader →מה בין האומר לחלק לאומר וכו'. דהא סוף סוף לא יהיב ליה אלא בשכר טרחו:
מהלכות של עמעום היא. כדמפ' להו ואזיל. כלומר ראוי היה ליאסר אלא שעמעמו עליו והתירוהו משום תיקון מ"ש שלא ימצא מי שיעלנו בחנם:
תמן תנינן. פ' כלל גדול רבא במס' שביעית:
לקט לי ירק היום שכרו מותר. ואין בו משום קדושת שביעית ואע"ג דשביעית תופסת דמיה כדאיתא התם הא לאו שביעית הוא אלא שכירות בעלמא כמו שכרו ללקט מציאות:
לקט לי בו שכרו אסור. פי' רש"י ז"ל פ' בתרא דע"ז דלקט לי בו לשון מכר הוא דמשמע לקט לי בו שיווי ירק הילכך נתפסין הדמים כדין שביעית ואסור לעשות בו חפצו דשביעית לא ניתנה אלא לאכילה כדתנן התם:
מה בין האומר לקט לי מה בין האומר לקט לי בו. דהא כי לא אמר ליה בו נמי לא יהיב ליה ירק אלא דמי האיסר ותו לא:
מהילכות של עמעום היא. ראוי היה לאוסרו אלא שעמעמו עליו והתירוהו משום כדי חייו דפועל:
ובלבד שלא יאמר לו הלויני. וטעמא מפ' התם דלשון הלואה אסור גזרה שמא יכתוב דהלואה אינה חוזרת בעין ואין ממהרין לפרוע ורגילין לכתוב אבל שאלה דהדרא בעין אין רגילין לכתוב ואע"ג דהכא לא הדרא בעין מ"מ כי אמר בלשון שאלה מידכר ולא אתי למיכתב ואין הטעם ברור כל כך לפיכך התירו בדוחק וע"י עמעום: