עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני ב:ד:ד

Sirilio on Yerushalmi Maaser Sheni 2:4:4 (Sirilio on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 2:4:4) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני · free full Hebrew text

Open in the reader →

שמא ישכח ויעשה אותן חולין. אילו יהיו מעות בידו בכיסו ישכח שהן דמי מעשר ויוציאם בירושלם דבר שאינו צורכי סעודה אבל כשאינו נותן לו אלא שיעור אכילה מדי יום יום יזכור ולא יטעה. ע"כ פי' משניות אלו וגמרא שלהן לפי דרכו של רש"י ז"ל דסובר דרישא דתני ממעות הוא שיש לו פרוטות ומחליפן כדי לקבל סלע כסף והכי מפ' לה בירושלמי דמצרף הוא דבעי למימר. ולעיל נמי קאמר עלה מעשר מחללין לגבי פריטי והא דקתני הפורט ר"ל שמונה סכום פרוטותיו לקבל הסלע ופי' הגמרא יש לנו לקבל דאינהו הוו בקיאי בפי' המשניות יותר מדורות אשר באו לאחריהם ועוד דלהכי תני ממעות לומר דמעות הוו בידו וסיפא לא תני ממעות דהסלע הוא דבא להחליף ועוד סובר רש"י ז"ל דהני תרתי מתני' קולי ב"ש וחומרי ב"ה הוו ולא קשה דאמאי לא תני להו בפ' קולי ב"ש וחומרי ב"ה דהא בבא דלקמן דקתני דמחמרי ב"ה ואמרי לא שמענו אלא בבאה מן הקציר עד סוף הפרק לא קתני להו התם וטעמא דלא תני להו התם אלא אותם דלא חזרו ב"ה והודו לב"ש אבל הך דחזרו וכו' ה"נ לא קתני התם אלא אותם דשאר תנאים לא חלקו עלייהו דב"ש וב"ה והני חלקו עליהן שמאי גופיה ושאר תנאים כגון הכא דחלקו עליהן דנין לפני חכמים וכו' ושמאי גופיה ודלעיל דפליגי ר"מ ורבנן עלייהו דב"ה. וכבר כתב רבנו שמשון ז"ל דבירושלמי משמע כדברי רש"י ז"ל. ועוד הוכחת מחלוקת התנאים בתרי בבי הוכחה גמורה היא. ובתוספות שנץ חזרו והודו לרש"י ז"ל מן הטעם הזה:

ונקטינן השתא דאיכא תלתא גווני קולי ב"ש וחומרי ב"ה שנויים בעדויות. חדא גוונא דפליגי עלייהו תנאי דמחמרי טפי מינייהו והיינו הנהו דתנינן הכא ושנויין אגבן הנהו דפליגי עלייהו נמי דמקילין טפי מינייהו אלא שחזרו בהן והודו והדר תני חומרי דב"ה דלא איפליגי עלייהו תנאי כלל פירקא באנפי נפשיה והדר תני פלוגתי אחריני דחומרי ב"ה נמי נינהו אלא דהוו אליבא דחד תנא כגון ר' יהודה שהיה שונה ששה דברים על אותם של מעלה ור' יוסי נמי היה שונה כך וכך על אותן של מעלה ותנאי אחריני דלא מנו אלא כ"ד ותו לא הוו סברי דבשאר מילי לא אפלגי ב"ש וב"ה עלייהו אלא כולן הוו שוין בדברים ההם ומחמירין היו ויש סברות אחרות כאן ונלאיתי לכתבן: