פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני ב:ד:ב

בפירות שאין בהן כדי כסף. ס"ל לתלמודא דעל כסף דתני ר"מ על דינר הוא דקאמר הילכך לא צריך לפרש דכסף קמא שאינו דינר אלא הפירות הוצרך לפרש שאין בהן כדי דינר דקי"ל דהקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל ומפ' ואזיל דהפירות אין בהם כדי דינר כסף ואפ"ה קא אסר ר"מ דאע"ג דהוה אמינא דגריר כסף אגבייהו דפירות דכסף לית ביה שעורא ופירות לית בהו שיעורא דהא לא חשיבי פירות שאין שיעור דינר בהם כי היכי דנימא דכסף הוי לחוד ופירות לחוד והוה ליה דמחלל פירות על כסף לכתחלה. ואשמועינן דאף בזו ר"מ קא אסר ורבנן פליגי דהני לאו כסף חשיבי וכולהו פירות מעיקרן נינהו הילכך מותר לכתחלה:

אבל אם יש בפירות כדי כסף. דהיינו שעור דינר הוי הכסף לחודיה ומודו רבנן דאסור:

דינר כסף ודינר פירות אסור. כלומר או דינר פירות אסור ואפילו לרבנן דדינר חצי שקל הוא ואפילו לאשה חשובה לב"ש חזייא דמיקדשא ביה הילכך לא יחללנו ואפילו בהדי פירות טובא ולישנא דקיימא הוא וה"ק דינר כסף לטופלו בהדי פירות שני דינרים לחללן במטבע כסף של ג' דינרין או דינר פירות ובהדייהו חצי דינר כסף לחללם בדינר בכל מקום דאיכא דינר שלם ליכא טפלה לכ"ע אלא בחצי וחצי הוא דפליגי. וכן מצאתי לרבינו יצחק ז"ל שפירש כגון שיש לו חצי דינר כסף ופירות שוים חצי דינר פליגי ר"מ אוסר ליתן הפירות עם חצי הדינר וליקח דינר שלם אלא יניח חצי הדינר ומן הפירות יקח חצי כסף אחר וחכמים מתירין ע"כ. וזהו כמו שכתבתי: