פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני א:ג:ה

מעות על הפירות בירושלם בזמן הזה. הכי תנינן לה בתוספתא אין פודין מ"ש בירושלם בזמן הזה ואין מחללין מעות מ"ש בירושלם בזמן הזה והמחלל וכו'. וטעמא דאין פודין דקלטו להו מחיצות דחשבינן להן מחיצות ואין מחללין דאין כאן מחיצות:

אלו ואלו קדשו. דמספקא להו אי קדשא לשעתה ולעתיד לבא או לא וספק קדושים הן הילכך מספקא אלו ואלו קדשו:

מעות כמות שהן. והמעות בקדושתן והפירות חולין ואם בא לפדות הפירות במעות הפירות בקדושתן לחודייהו דס"ל דלא קדשה לעתיד לבא:

פירות על המעות. דזה חילול האמור בתורה הוא דפליגי ב"ש וב"ה ומעות כמות שהן דקתני שהמעות הן חולין קאמר:

אבל מעות על הפירות. דאפילו בזמן הבית אין מחללין בריחוק מקום דטיבעא אפירא לא מחללינן וכ"ש עתה דתוכה חשיב כחוצה לה דלית לה מחיצות ודברי הכל לא קדשו:

אין מקדש ירקבו. גבי לוקח פירות חוץ לירושלם וכי לקחן בחוץ במעות מ"ש לקחן ואפ"ה תפסה קדושתייהו אפירות אף על גב דלקחן בזמן שאין מקדש ומשום הכי ירקבו: