פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני א:ג:ד

מתני' אמרה שאין מחללין מעות על הפירות בריחוק מקום וכו'. מר' חמא בר יוסף קא דייק כיון דמתרצינן דומיא דמתני' כאן כשהמוכר קיים וכאן שהמוכר הלך לו ומתני' כשהלך לו מיירי ומשו"ה תני קולא דיאכל כנגדן דלהחזיר דמים לא אפשר דאם היה אפשר פשיטא דאמרינן דיחזרו דמים למקומן כי התם דהא לא קנה מעשר איכא לאקשויי אמתני' מאי שנא דבחילול מעות בריחוק מקום בפירות דלא חזו תני יחזרו דמים וכו' ולא תני ביה קולא כי הלך לו המוכר דיאכל כנגדן ואילו גבי לאו אוכלא כגון עבדים ובהמה וכו' תנן ברישא דמכ"ש דלא קנה מעשר ויחזרו דמים למקומן וחזר ושנה במתני' במידי דלאו אכילה דכי הלך לו המוכר דיאכל כנגדן וגבי חילול מעות בריחוק בפירות דלא חזו לא תני הכי אלא חומרא שמענו וקולא לא שמענו אלא הא הוא דשמעינן ממתני' דבמידי דאכילה כו"ע ידעי מדאורייתא הוא דמקרא מלא דבר הכתוב בקר וצאן ולא חש למיתני משניות הפוכות דלא טעו אינשי לומר תנאי נינהו ובודאי דדחקי אנפשייהו ולתרוצינהו אבל חילול מעות בריחוק לא ידעי אינשי דמדאורייתא הוא דאסור ודילמא הוו אמרי תנאי נינהו ומשו"ה לא הדר ותני קולא בענין חילול בריחוק מקום כדאמרינן בעלמא איידי דחביבא ליה תנא ליה בהדיא. עוד נראה לפ' ונכון דייק מדקתני פירות שאינן יכולין להגיע לירושלם לא קנה מעשר הא יכולין להגיע לירושלם קנה מעשר אבל לכתחלה אסור לחלל מעות על הפירות בריחוק מקום:

דבר תורה. לקמן מפ' בברייתא מהיכא נפקא לן:

וקלסיה. דיפה דקדק וכדפרישנא:

וקנתריה. כדמפ':

והתנינן וכו'. הכי תנן לה לקמן פ' לא יאמר מי שהיו לו מעות בירושלם וצריך להן ולחברו פירות וכו' פירות בירושלם ומעות במדינה אומר הרי המעות ההן מחוללין על פירות הללו מעות בירושלם ופירות במדינה אומר הרי המעות האלו מחוללין על פירות ההם ובלבד שיעלו הפירות ויאכלו בירושלם אלמא דאע"ג דמעות במדינה יכול לחללן על הפירות וקשה לר' חגי דאמר דמדאורייתא נמי אסור ור' ירמיה לא היה מפ' מציעתא כדרך שפירשנו אלא כדרך התוס' דסברי דאפילו לכתחלה יכול לחלל הכסף חוץ לירושלם והיה מפ' אותה כפי' שלהן ז"ל. ומשני ליה ר' חגי שאני הכא דהא חד מינייהו בירושלם הוי:

מעות ופירות בירושלם וכו'. דקא מני בתוספתא עלה דההיא דפ' לא יאמר קא מני כולהו גווני דשרי, משמע דלא שנא הכי ול"ש הכי מצי מחלל:

בעא מהדר ביה. ר' חגי רצה לחזור בו:

דר"מ היא ורבנין אמרי וכו'. ההיא ברייתא דשריא תרוייהו חוץ למקום ר"מ היא דקסבר מעשר ממון גבוה הוא ולגבי רחמנא לא שייך קירוב מקום וריחוק מקום דכל היכא דאיתיה בי גזא דרחמנא איתיה:

ורבנין אמרי וכו'. שאר בני הישיבה חלקו על ר' אלעזר לומר לעולם רבנן היא אלא הא דשריא בדמאי ומתני' דהכא דדייקינן מינה דאיסור תורה בודאי:

מן מה דא"ר אלעזר דר"מ היא. כיון דא"ר אלעזר דההיא ברייתא ר"מ:

הדא אמרה. מדברים אלו למדנו דס"ל דההיא ברייתא בין בדמאי בין בודאי מיתוקמא ולר"מ שניהן מותרין ולרבנן שניהן אסורין דרבנן לא מפלגי, וטעמא דאיסורא דאורייתא הוי וגזור אפילו בדמאי ולא תהדר בך: