פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני א:א:כ

ומעות של כאן בבבל. אין מחללין מ"ש על מעות של א"י בבבל כדמפ' שבעלים עומדים בבבל הואיל ואינן יוצאות במקום שמחלל הפירות ואע"ג דעתיד לעלות לא"י ומוקי לה בפ' הגוזל קמא כשמלכיות מקפידות דבחשי ובדקי:

ולא על המעות שבבבל כאן. כדמפ' שעומד בירושלם ויש לו מעות בבל הואיל ואינן יוצאות בארץ ישראל לאו פדיון הוא ולמעוטי של בבל בבבל דמפ' לקמיה דכיון דבמקום חילול הפירות יוצאין המעות אע"ג דבא"י אין יוצאין ומלכיות מקפידות הוי חילול. ומפ' בפ' הגוזל קמא דזבין בהו בהמה ומסיק לה לירושלם ואף על גב דלכתחלה אין מחללין בה כדאיתא בפירקין כיון דבדיעבד לרבנן הוי חילול מעות היוצאות חשיבי. א"נ כיון דאי אפשר בענין אחר שאינו יכול להעלות המעות לירושלם שרי למזבן בהו בהמה לכ"ע:

היו לו מעות מבבל לבבל והוא עומד כאן. דאיכא תרתי שהמעות הן ממטבע בבל והפירות בבבל ואינן כאן והבעלים עומדין בא"י:

אם היתה דרך פתוחה. ששיירות מצויות:

וטב הוא כן. וטב הוא כאן והא לאו מטבע היוצא הוא: