פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני א:א:יט

שנפסל והמלכות מקבלתו. כגון שהמלך צוה שלא יצא ובני המדינה מקבלין אותו בחשאי:

כאסימון. ופליגי בה תנאי:

כמלכים הראשונים. ומודי בה ר' דוסא:

כגון בן כוזיבא. שמרד אחר החרבן על מלך רומי והרגוהו ופסלו מטבעו:

היו לו מעות של סכנה. בזמן הזה מיירי דאין שם מחיצות וכסף שפודה בו משליך לים המלח כמו שכתבו הגאונים ז"ל הילכך כך הוא חלול על כסף של סכנה כמו כסף היוצא:

ומשני אתא עובדא קמי ר' אמי. מי שעשה כן בימי ר' אמי, ור' אמי אחר החרבן היה:

וא"ל יוליך הנאה לים המלח. כלומר כל התוספת ששוה מעשר שני על שווי אותו כסף צוה שיפדוהו ויוליך אותו הכסף לים המלח:

דיסגנים מהו. שם שלטון שפסלו מטבעו אבל אין בו סכנה:

מחללן. מחלל בהן:

כדרך שהן יפין אצל התורמסר. דאותו אולי מקבלן:

ואם בקש להוציאן. במקום שמקבלין אותם מחלל אותן על כסף היוצא כדרך שהוא מחלל עליהן. כלומר חלל פירות שוין מאה על מאה דסיגנים בטבריא ושוין במקום שמקבלין אותם כגון בצפרי מנה וחצי אין אומרין כאן שהתפיס בהן קדושה צריך שיתן ממטבע היוצא מנה וחצי אלא במנה בלבד סגי:

כדרך שמחלל עליהן. כמו ששוין במקום שחללן דהיינו בטבריא: