פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים ט:ד:ה
Sirilio on Yerushalmi Kilayim 9:4:5 (Sirilio on Jerusalem Talmud Kilayim 9:4:5) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים · free full Hebrew text
Open in the reader →אית אתרין דזרבין עמרא מן לגו. ואותן המקומות אסורין מפני שתופרין המנעל בפשתן ומבפנים מניחין הצמר או הפשתן בין שול'א לשול'א ואע"פ שאין כאן שוע טווי ונוז לבדים מדרבנן אסירי וכאן מחמת כח דריסת הרגל מתאחין זו בזו וזו בזו ומתלבדין ומתני' דשריא היינו משום דאין חוששין לאותן המקומות שהן מיעוט:
דיימר לבר ראשון. כך שם הרצען שלו:
מסאניה בכיתן. דלפעמים נותנין בתוכן אנפלאות של צמר והוי מחובר ומהודק צמר ופשתן ואסור כדלקמן:
פסיקיא דעמר. חגורה של צמר תרגום ותחת חגורה נקפה אתר דהוו אסרן פסיקיא:
דו שנץ גרמיה והיא לחתא לה. כשהוא חוגר עצמו ומהדק מתניו החגורה התחתונה מתרפה ויורדת:
שנץ' מלשון שנץ של סנדל כיסא בתר שנציה והן הרצועות שסוגרין ופותחין הכיס. ורבנו שמשון ז"ל פסק כר' זעירא ומכאן אני אומר דפיף שקורין אוריליו בלעז שמניחין במכנסים אם המכנסים מפשתן אסור לשום בו פיף מצמר וכן בהפך דהא לא שרינן הכא שתי חגורות אלא משום טעמ' כד דו שנץ גרמיה היא נחתא לה והכא אדרבה כדי לסדק המכנסים לגוף הוא. ועוד ראיה דאמרינן לקמן דמודי ר' אילא בהן דילבש דרדסין דעמר על גבי דרדסין דכיתן דהוא אסור די לא שלח עילאה לא שלח תתאה אלמא כיון דמהודק מאד אסור וכ"ש שהוא תחוב תוך הנרתק: