פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים ח:ד:ה
Sirilio on Yerushalmi Kilayim 8:4:5 (Sirilio on Jerusalem Talmud Kilayim 8:4:5) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים · free full Hebrew text
Open in the reader →הצלף באילן כב"ש. בפ' כיצד מברכין ובפ' כרם שחרב גרסינן צלף ב"ש או' כלאים בכרם וב"ה או' אינו כלאים בכרם ואלו ואלו מודים שחייב בערלה ומפ' התם דב"ש ספוקי מספקא להו אי מין אילן הוא אי מין ירק הוא:
כלי נתר. דתניא בתוספתא דכלים בפ"ב ב"ש או' כלי נתר מטמאין מתוכן ומאוירן ככלי חרס ומאחוריהן ככלי שטף וב"ה אומרים כלי נתר הרי הם ככלי חרס לכל דבר:
חולדת הסנאים. במתני' דהכא אלו שלשתן לב"ש הוא דמספקא להו ולא לב"ה ויש שלשה אחרים דלכו"ע מספקא להו:
פול המצרי בזרעים. פי' רבנו שמשון ז"ל אין לפרש דהיינו ספקא ההיא דהקומץ רבא ופ"ק דר"ה דפול המצרי שזרעו לזרע מקצתו השריש לפני ר"ה ומקצתו השריש לאחר ר"ה כיצד יעשה דאין תורמין מן החדש על הישן ומן הישן על החדש דא"כ ליחשוב נמי אורז ודוחן ופרגין ושומשמין אלא היינו ספקא לפי שיש בו מדות הרבה כדאיתא בפ"ב דשביעית דתניא ר"ש שזורי אומר שש מדות מנו חכמים בפול המצרי זרעו לזרע מתעשר לשעבר לירק מתעשר להבא לזרע וירק או לזרע וחישב עליו לירק מעשר מזרעו אירקו ומירקו אזרעו וכשהביא שליש לפני ר"ה ע"כ. ואיני רואה פירושו דכמה דברים שזרען לזרע דינן בתר שליש וזרען לירק מתעשרין ירק ובתר לקיטה כמו כסבר ושבת כדאיתא במס' מעשרות ובתוספתא שביעית. ומה שהקשה דליחשוב ר' יוחנן נמי אורז ודוחן אינה קושיא דר"ש שזורי ה"נ קאמר פול המצרי שזרעו לזרע בתחלה כיוצא בהן כלומר דומה הוא נמי לאורז ודוחן וכו' וא"כ השנויין ראשונה הן אורז ודוחן והוא הוסיף פול המצרי ור' יוחנן ס"ל כר"ש שזורי וכיון דנמנה פול המצרי כ"ש אורז ודוחן והנכון דהיינו הספק דתניא בתוספתא דפול המצרי שזרעו לירק והביא קצצין גמורין לפני ר"ה דמתעשר זרעו דהיינו גרעיניו לעבר ואע"ג דלא מנע ממנו מים ג' מורביות קודם ר"ה וגם לא לקט עלין ממנו קודם ר"ה ותניא בפ' שני דשביעית זרעו לזרע והביא קצצין ולא מנע ממנו מים לפני ר"ה מתעשר לעבר אפ"ה ירקו בשעת לקיטתו עישורו והיינו להבא ובודאי דאין מעשר מירק זה לירק דלעיל ולא מקצצין לקצצין דזה אין בו תערובת מחשבה וזה יש בו תערובת מחשבה והיינו דמספקא ליה לר' יוחנן וכמו שכתבתי שם:
ואנדרוגינוס באדם. דמספקא לן אם ספק איש אם ספק אשה ותניא בתוספתא דבכורים ומייתינן לה במס' בכורים סוף פ' שני אנדרוגינוס יש בו דרכים שוה לאנשים ויש בו דרכים שוה לנשים וכו':
וכוי בחיה. שהוא ספק חיה ספק בהמה ותנן פ"ב דבכורים כוי יש בו דרכים שוה לחיה ויש בו דרכים שוה לבהמה וכו':
דברי הכל. כלומר דלא אשכחן דפליגי בה ב"ש וב"ה בהני תלתא אבל שאר תנאי אשכחן דפליגי בין באנדרוגינס בס"פ הערל ובכוי ריש פ' אותו ואת בנו:
ואמה טרקסין. לפני ולפנים היה ארכו עשרים ורחבו עשרים ולסוף עשרים היו שם שתי פרוכות המבדילות בין הקדש ובין קדש הקדשים וביניהן אויר אמה ומשם ולהלן קרוי היכל ארכו ארבעים ורחבו עשרים ובבית ראשון היה שם בנין במקום אותה אמה בנין רחבו אמה ואותה מחיצה שהפסיקה במקדש ראשון קרוייה אמה טרסקין כדאיתא בפרק הוציאו לו והתם מפ' דמספקא להו לרבנן בקדושתיה דההוא אמה אי כלפנים אי כלחוץ ומשו"ה עבוד שתי פרוכות:
מה מבפנים או מבחוץ. פי' רש"י ז"ל בפ' הוציאו לו טרסקון לשון פנים וחוץ הוא וכך ראיתי בתלמוד ירושלמי וראיה לדבר חסידים הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסון כדי לחייבן במעשר למדנו שהטרק לשון פנים הוא ע"כ. ובערוך פי' לשון יון פנים וחוץ חוץ קורין אוקסו פנים טריסי וזה נכון:
הדא אמרה מבפנים. דעד ארבעים הוא היכל ומכאן ואילך לפני ולפנים ואמאי לא פשיטא להו ודחי ליה דהא איכא קרא אחרינא ויעשו דכו' ומשו"ה איסתפק להו: