פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים ו:ג:ב

משלשה ועד ארבעה היא מתני'. כמה אויר יש מן השריגים עד הנצרים האחרים של הסבכה שאין מגיעין שם שרואין אנו כאילו מגיעין שם והכל אסור ולא יביא זרע אל תחת המותר ומפ' דבפחות מג' לא מצי מיירי דכסתום וכלבוד דמי ומאי קמ"ל אלא בג' ועד תשלום ד' עסקינן ולא ד' דנפקי מתורת לבוד ולכלל חשיבות ד' לא באו:

משלים. נוף הגפן סוגר עד שם ומתפשט ולא יביא וכו' תרגום וה' הסגירם אשלימינון:

ארבעה נחת הוא לה. כשיש ד' טפחים שלימים מורד הוא לה כלומר לשם יורדין הענפים שהיא רכה ואינה מתפשטת להלן ולא יסגור הנוף הילכך אין אסור משם ולהלן דהוי כשתי אפיפיורות:

עד היכן. כשאין בין קנה לקנה ד' ויש בה שלשה עד היכן אסורין להביא זרע תחת המותר:

ארבע אמות. כדין עבודת הכרם:

עד שש אמות. כן גרסת הספרים ורבנו שמשון ז"ל לא הוה גריס הכי וגרסתנו נכונה יותר וטעמא דכיון דסמוכין קנה אצל קנה ראוי להחמיר בשיעורו יותר משיעור עבודה:

שתי אפיפיורות. אפילו אין ביניהן ארבעה דבכהאי גוונא לא גזור:

אם דרכו לפסע. אם דרכה של גפן זאת להתפשט שריגין דידה כנתפשטו דמי והכי הילכתא: