פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים ה:ז:ד

הקנים. בפ' בכל מערבין מוקמינן הך ברייתא בעוזרדין ופי' רש"י ז"ל שהוקשו הקנים ובערוך פי' מין קנים שהן חזקים:

וההיגין. מין קוצים כמו סנה:

השיפה. פי' רש"י ז"ל בפ"ק דסוכה שיפה פויל:

חילת. לישקא וקלח שלה עב:

גדלים באפר. באחו פראדו בלעז:

מין דשאים. דקלחן לא חזו לאכילה אלא לסלים וקופות:

כישות. פי' רש"י ז"ל בפ' תולין דפליגי ר' טרפון ורבנן אי אילן הוא אי לא ואין נראה לי כן אלא דפליגי כעין ההיא פלוגתא דפליגי בקנבוס דהא כישות מוכח בפ' המפקיד שהוא מין קוץ ועין הנץ שלו ירוק שקורין אמריליו בלעז כדמוכח בפ' אלו טרפות ואומרין שהוא שקורין אברוג'ו בלעז ומשו"ה נחלקו ר' טרפון ורבנן ר' טרפון סבר עיקרו לאו לאכילה עומד ומין זרעים שאין מקיימין הוי ואינו כלאים ורבנן סברי לאכילה נמי עומד שלוקטין שושנים שלו הגדלים בשדה לפי שעושין ממנו שכר ובפ' בכל מערבין אמרינן דמברכין עליו בורא פרי האדמה ורש"י ז"ל פי' הומלון בלעז:

החלמא. מלווא בלעז כדתנן החלמית:

דמוע. לא אתפרש לי:

והאטד. אלמא מין דשאים הוא ולעיל קתני דאטד מין אילן הוא:

ומשני הא דתני ר' אושעיא מין דשאים לברכה שמברכין על התמרות שלו בורא פרי האדמה והא דקתני הכא מין אילן היינו לענין כלאי הכרם דאין שום אילן כלאים בכרם כדאיתא לעיל בריש מס' פאה:

הדא אמרה וכו'. השתא דאמרת מין אילן הוא ואפ"ה מברכין על התמרות בורא פרי האדמה:

אתרוג וכו'. תמרות הן הלולבין של האילן כשהן רכין הם מתמרין וזקופין למעלה כל חדש ניסן ולפיכך קרויין כן וכן גבי צלף כך פי' הגאונים ז"ל והכי מוכח במס' פרה ולא כדברי רש"י ז"ל בשמעתא דצלף:

בורא מיני דשאים. קסבר כר' יהודה דפ' כיצד מברכין דלא נטעי ליה אלא אדעתא דפירא וס"ל התם גבי קורא דמברכין עליו בורא פרי האדמה: