פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים ד:ו:ג

החמירו חוצה לו יותר מתוכו. כלומר גבי כרם קטן החמירו חוצה לי יותר מתוכו דתימ' דעבודה דתוך אינן שמנה שלמות בעינן מרכיבין זה על גב זה אבל שמנה שלימין שריין ובעבודה דחוץ בעינן שלימין ור' אלעזר לא פי' דבריו: ומפ' ר' זעירא דה"ק דתוכו כי הוו ח' בין הכרתין מותר להביא וכו' וכי נהפך תוכו לחוצה לו כגון קרחת כדפרישנא במתני' דנשאר כרם חוץ לקרחת אע"ג דאינו אלא כרם קטן בעינן שש עשרה להתיר וקרי ליה חוצה דאפילו בשני כרמים לחוד והכל פרוץ אפ"ה בעינן קרחת י"ו והיינו ד' דעבודה לכאן וארבע דעבודה לכאן ודאמצע אי איכא ד' להכא וד' להכא דחשיבי ואי לא מפקר להו וכדלעיל ואילו תוכו בח' לחוד שרי לזרוע בתוכו ולעולם דחומרת חוצה היינו כי איכא איסור זריעה בתוכו דגבי כרם הוא דעסקינן אבל כי לית ביה איסורא דכרם כגון לרבנן בשתי שורות בהפרש ח' ולר"ש אפילו שש שורות דכרמו קאמר ולעולם אימא לך כיון דשרי לזרוע בתוכו נמי שרי חוצה לו דאין בו דין כרם ומדברי הרמב"ם ז"ל דלעיל נראה דמפ' ליה גבי האי כרם גופיה דשרינן אם בא לזרוע בתוכו ואפ"ה אם לא זרע בתוכו אסור לזרוע חולה לו ובעינן ד' אמות דהרחקה ולהכי אתא ר' אלעזר ור' זעירא מכריח דבריו על הדרך שפירשתי והראב"ד ז"ל השיג עליו בזה ואמר לא מלאתי לזה עיקר והטעם שהיה מפ' הראב"ד ז"ל הלשון הזה על הדרך שפירשתיו:

מארבע אמות ועד ח' אסור ומקדש וכו'. ולא דמו איסור דשתי שורות דשיעורן שמנה לאיסור דשלש דשיעורן י"ו דעד שמנה אסור ומקדש כדפרישית לעיל:

ומשמנה ועד י"ו אסור ואינו מקדש. ומה שכ' הרמב"ם ז"ל פ"ז ואם אין בה י"ו אמה הרי זה לא יביא זרע לשם אאם הביא הואיל והרחיק ד' אמות לכל רוח מן הגפנים של כרם ה"ז לא קידש פי' למתני' דפ' המבריך דמותר מחול הכרם ולא קאי אהאי: