פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים ג:ה:ב
Sirilio on Yerushalmi Kilayim 3:5:2 (Sirilio on Jerusalem Talmud Kilayim 3:5:2) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים · free full Hebrew text
Open in the reader →לדברי ר' ישמעאל פעמים י"ו. כדמפ' ואזיל דלפעמים לר' ישמעאל בעינן בין שורה של דלועין לחברתה י"ו אמה וכגון בשעה שהוא נותן כל העבודה מבפנים כל אורך המחרישה שחורשין הקרקע כמו עבודת הכרם ואותו אויר של עבודת המחרישה מניח בין שורת בצלים לשורת הדלועין והיינו כשנוטע הדלועין נוטען בשורה החיצונה ומניח כל שטח השורה השנית שתהא לעבודתו בורה לצד הבצלים הרי ד' אמות וכן השורה האחרת מצד האחר של בצלים נוטען בשפה של האחרת ונשארת האחרת בורה לצד הבצלים ושמנה אמות דאמצע בצלים הרי י"ו אמה להפלגה בין דלועין לדלועין דרוחב כל שורה ושורה ד' אמות:
מקצתה בפנים ומקצתה בחוץ י"ב. כגון דבתחלת השדה מניח ב' אמות בור כגון שתי שורות שעקר דהן שמנה אמה וזרע באמצע רחבן השורה של דלועין ותפס שתי אמות משורה זו ושתי אמות משורה זו בענין שלא הניח פנוי אצל שורות הבצלים אלא שתי אמות ולא יותר וכן בשורה של צד האחר ורחב הבצלים שמנה אמה הרי י"ב אמה בין דלועים לדלועים:
כולה מבחוץ שמנה. כשכל הבור הניח לעבודה לצד החוץ וזרע ד' אמה דדלועין סמוך לבצלים וכן לצד האחר בענין שאין בין שורה דדלועין לדלועין אלא ריוח הבצלים דהיינו שמנה ותו לא בכל הני גווני שרי ר' ישמעאל: ושמואל אמר לעולם י"ב. דר' ישמעאל לא מודי לר' עקיבא כשהעבודה בחוץ כיון שאין הרחקה בין דלועין לדלועין כשיעור הפלגה אלא לעולם בעינן י"ב להפלגה:
ותני כן. תניא נמי כוותיה דשמואל ודלא כרב כהנא:
קצב על דברי שניהן. דבר קצוב הוא בין שניהן דר' ישמעאל לעולם אומר י"ב ור' עקיבא לעולם בעי שמנה: ופריך לשמואל כיון דר' ישמעאל לעולם בעי י"ב ורבנן נמי י"ב מאי בינייהו ובשלמא לרב כהנא ניתא:
משני איכא בינייהו סמיכה. דר' ישמעאל דמצריך להיות בין שתי שורות של דלועין י"ב אמה דקדק בשמועתו במשנתנו להיות בין שורה דדלועין ובין קמת הבצלים שתי אמות קרקע בור כדלעיל דהיינו מקצת עבודה בחוץ ומקצת עבודה בפנים:
ורבנן. סברי דאין צריך אלא בין דלועין לדלועין י"ב אמה ואפילו יהו הבצלים סמוכין לדלועין וכגון דשטח הבצלים ג' שורות שרי ובהפסק תלם כל דהו סגי כן נ"ל לפ' סוגיא. זו וכן נראה דעת הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה. ורבנו שמשון ז"ל פי' פירוש אחר וזה תורף לשונו כאשר כתבו הרא"ש ז"ל עוקר שתי שורות מן הבצלים ומניחן בורות ונוטע שורה אחת של דלועין לצד חוץ ויהא הפסק ח' אמות בין דלועין לקמת הבצלים ד' אמות כדי עבודה לקמת הבצלים וד' אמות כדי עבודה לשורת דלועין ומניח קמת הבצלים יכול להטותן למקום שתי שורות שעקר ועוד עוקר מצד אחר של בצלים שתי שורות וחוזר ונוטע חוצה להן שורה של דלועין. ונוטע שתי שורות קסבר ר' עקיבא דאין נותנין עבודה לשורה יחידית ואם לא נטע אלא שורה אחת לא היה צריך לעקור אלא שורה אחת כדי עבודת הבצלים אבל לשתי שורות של דלועין נותן לזה עבודתו ולזה עבודתו וצריך לעקור שתי שורות ולא דמי למתני' דלעיל שיכול ליטע שתי שורות של קשואין וכו' דשאני שדה משתי שורות ועוד דהיכא דבא לעקור חמיר טפי כדאיתא לקמן בפ' כרם שחרב דב"ש מחמרי בחורבנו טפי מבישובו. אם אין בין שורה בין לחברתה וכו' פי' בין שורת דלועין שמצד זה לשורת דלועין שמצד אחר י"ב אמה מלבד שורת הבצלים לא יקיים הבצלים שבנתים. ובירושלמי פליגי בה אמוראי בדברי ר' ישמעאל רב כהנא אמר הא דאמר ר' ישמעאל צריך לעקור שתי שורות מכאן ושתי שורות מכאן דהיינו שמנה אמות מכאן ושמנה אמות מכאן היינו כשהופך שער של דלועין שמכאן ומכאן לצד הבצלים אז צריך ליתן כדי עבודה גם לדלועין אבל אם הפך שער של דלועין שמכאן לצד חוץ אז אין צריך לעקור אלא שורה אחת מכאן ושורה א' מכאן כי אין צריך ליתן כדי עבודה לדלועין ואם הפך שורה אחת לפנים ושורה אחת לחוץ אותו שנוטה לצד פנים יעקור שתי שורות שורה אחת מכאן ושורה אחת מכאן ואותה שנוטה לצד חוץ לא בעי אלא שורה אחת הפסק ושמואל אמר דלר' ישמעאל אפילו הפך שתי שורות של דלועין שמשני צדדין לצד חוץ צריך י"ב אמות בין שתי שורות של דלועין. ופריך א"כ היינו רבנן דהא דאמרי רבנן אם אין בין שורה לחברתה י"ב אמה היינו נמי בנוטה שער של דלועין לחוץ. ומשני איכא בינייהו סמיכה דר' ישמעאל אסר לסמוך שורת דלועין לעבודת בצלים ואפילו נוטה שער של שתי שורות של דלועין לצד חוץ צריך להרחיק הדלועין מן הבצלים מכל צד שש שורות כדי שיהא הפסק שתי אמות בין שורת דלועין לעבודת הבצלים ורבנן שרו לסמוך דלועין לעבודת הבצלים רק שיהא י"ב אמה בין שורת דלועין שמצד זה לשורת דלועין שמצד אחר ואף אם יש מצד זה ד' אמות ומצד זה שמנה אמות שרי ע"כ. ותימה על פירושו דהא כיון שהשדה כולה זרועה בצלים ובא לעקור מהן כדי ליטע היכי נימא מניחן בורות ונוטען לצד החוץ והא במקום שנוטע זורע בצלים הוי ואי הכי ליתני עוקר ג' שורות ונוטע מהם שורה א'. ומה שכתב קסבר ר' עקיבא נותנין עבודה לשורה יחידית תמה דשורה שרחבה ד' אמות רחב דכרם יש לה ובודאי דזרועה דלעת כנגד דלעת היא ואין זו שורה יחידית דגמ'. ומה שכתב דהיכא דבא לעקור חמיר טפי גדול כחו דמוקי ר' ישמעאל כב"ש. ומה שפירש בעבודה דגמ' דהיינו הפיכת שער תמה גדול הוא דלא מצינו עבודה אלא בקרקע שחורשו ומזבלו לצורך הכרם או לצורך הדלעת כמו עבודת הכרם שאמרו ד' אמות הוא משום אורך המחרישה כדאיתא בפ' הספינה בהדיא. ומה שפי' נמי אם אין בין שורה לחברתה י"ב דמלבד שורת הבצלים קאמר העיקר חסר מן הספר והא הוה ליה למימר ועוד מאי דאקשי בגמ' מאי בינייהו לדעתו מאי קושיא לימא דרבנן שרו בי"ב אפילו בנוטה שער לפנים ומה שאמר דרבנן נמי וכו' מי הגיד לו זה אלא עיקרן של דברים מה שפירשתי.