פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים ב:ז:ב
Sirilio on Yerushalmi Kilayim 2:7:2 (Sirilio on Jerusalem Talmud Kilayim 2:7:2) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים · free full Hebrew text
Open in the reader →על ראשה. רבנן דאמרי ט' קרחות מותרות לא פליגי גבי חרדל כלל אלא ארישא דקאמר ר"מ דבכל חדא מהנך כ"ד טבלאות שרי לזרוע כל מין שירצה הוא דפליגי:
היכי עבידן. היכי דמי ט' קרחות לרבנן דלא להוו לא חבושות ולא סמוכות:
תלת ותרתי וכו'. כזה $ דלר"מ ד' יש בהן חמש טבלאות ושורה חמישית אין בה אלא ד' טבלאות דהוויין להו כ"ד טבלאות של בית רובע רבנן סברי בעינן שלא יהא שום מין סמוך לו צלע לצלע אלא ראש תור לראש תור וכ"ש שלא יהא מוקף מד' צדדיו הילכך בשורה ראשונה זורעין בה ג' רובעין לג' מינין ויחריב בה שני רובעין ובשנייה שתי קרחות זרועין קרן אצל קרן וג' קרחות חרבות והשלישית א' זרועה באמצע ותו לא וברביעית שתים זרועין וג' חרבות ובחמישית א' זרועה ותו לא כצורה שציירנו והרי לך ט' קרחות זרועות שאינן לא חבושות ולא סמוכות. ואיכא למידק ואמאי לא שרו רבנן לזרוע י"ב ויעשו עוד שתים בשורה השלישית ובשורה החמישית אחרת בקרן דרומית מערבית דהא אינן לא סמוכות ולא חבושות וי"ל דעיקר תירוץ דברים הללו הוא דרבנן אזלי לטעמייהו דתניא בתוספתא וכמה היא מדת בית רובע עשר אמות ומחצה על עשר אמות ומחצה מרובעות ר' יוסי אומר אפילו ארכו כשנים ברחבו ע"כ ופי' רבנו שמשון ז"ל עלה האי מחצה באמה בת חמשה והעשר באמה בת ששה ומרובעות דקתני לא שיהא הרוחב כאורך דאין בית רובע עולה כי אם עשר אמות ושני טפחים ומחצה על רוחב עשר ותו לא ע"כ. ותימה גדולה דתנינן בה בהדיא עשר אמות ומחצה על עשר אמות ומחצה מרובעות ולימא רבנו שמשון ז"ל דלאו דוקא. וראיתי להרמב"ם ז"ל שפסק התוספתא הזו בפ"ג כלשון הזו שדהו שהיתה זרועה מין תבואה ובקש לזרוע בצדה מין תבואה אחרת בשדה אחר מרחיק ביניהן בית רובע והוא כעשר אמות וחצי אמה על עשר אמות וחצי אמה מרובעות בין מן האמצע בין מן הצד ואם לא היה ביניהן כשיעור הזה אסור ואינו לוקה עד שיהו קרובים בתוך ו' טפחים ע"כ דבריו בספריו המדוייקים שראיתי וכן העיד הר' דוד בר לוי שכן כתב הרמב"ם ז"ל ואמר שכן הוא בתוספתא ובירושלמי ומה שכתב שיעור בית רובע לענין הרחקה אני אדקדק עליו במקומו ומהו דקאמר דאינו לוקה עד שיהו זרועים תוך ו' טפחים הכי מסקינן לעיל בפ"ק דמכילתין והראב"ד ז"ל נזדמנה לו נוסחא משובשת שהיה כתוב ואינו לוקה עד שיהו קרובים בתוך טפח ולכך השיג עליו ואמר אין הדברים הללו אמורים אלא לדעת ר' יהודה אבל לדעת חכמים לאסור בבית רובע וללקות בו' טפחים ולר' יהודה לאסור בו' טפחים וללקות בטפח ע"כ. ולפי גרסתו יפה השיג עליו אבל טעות היה בספרו ז"ל אבל מ"מ אתה רואה ששני הרבנים הללו ז"ל מוסכמין בדברי התוספתא ואמת היא ומרובעות דוקא קתני. ונ"ל לפרש טעמא כן דבפ' עושין פסין אשכחן גבי קרפף דר' יוסי גופיה דפליג הכא פליג נמי התם ואמר דאפילו ארכה כשנים ברחבה מותר ור' עקיבא פליג עליה התם ואמר דוקא מרובעות וילפינן לה מדכתיב ורחב חמשים בחמשים ודרשינן טול חמשים וסבב חמשים לכלהו מדידות קרקע בין לשבת בין לכלאים ומשו"ה גבי קרפף אע"ג דאיכא דבר מועט לא בעינן ליה אלא דוקא מרובע הוא דבעינן ולחומרא דפחות מטפח לא כתיב בתורה הילכך כי היכי דליהוי מרובע ממעטינן לאותו דבר מועט כדאמרינן התם ומשו"ה בכל אותן השמועות דפ' כיצד מעברין לא אמרו אלא קמ"א ושליש ולא יותר והכא גבי כלאים עבדינן איפכא דמייתרינן ליה ומוספין ליה כי היכי דלהוי מרובע גמור ולהחמיר וכיון דאיכא רצועה נותרת של שני טפחים ומחצה בעינן נמי רצועה אחרת דכוותה ורבוע ג"כ לקרנה כדי להשוותה מרובעת דודאי מודו רבנן גבי כלאים לדרשא דטול חמשים יסבב חמשים ומשום הכי פליגי עליה דר' יוסי הכא והתם ודוקא התם משום דעירובין דרבנן איפסיקא הילכתא כוותיה אבל גבי כלאים דאורייתא מודו רבנן דרשא דטול חמשים והיינו דבפ' כיצד מעברין פרכינן לרב יהודה דדריש אין מודדין אלא בחבל של חמשים אמה מקרא דרחב חמשים בחמשים ופרכינן עליה והאי מיבעי ליה לטול חמשים וסבב חמשים ומאי פריך ההיא לר' עקיבא הוא דדרשינן ומתני' דהכא דרבנן אלא ע"כ דרבנן נמי היכא דהוי דאורייתא מודו בה ודרשא מקובלת היא ועוד בר מן דין ומן דין שאני הכא דאמות כלאים בעינן להו שוחקות כדאיתא פ"ק דעירובין ומשו"ה טפו בה רבנן הך רצועה ומי שכתב נמי דטעמא דרבנן דהכא דבעו בית רובע חוץ מגבוליה ומשו"ה הצריכו ההיא רצועה גם זה נכון. ומטעם זה נראה לפ' דכלהו אמות דהך ברייתא סתמן בנות ששה טפחים וכל בית רובע הוא מרובע עם זויותיו כדתניא בברייתא מרובע והשתא מיתרצא שפיר קושיין דאקשינן עלה דמתני' אמאי לא שרי רבנן אלא ט' ותו לא הא איכא ג' טבלאות שאינן לא סמוכות ולא חבושות וכדאקשינון היינו טעמא דכיון דבעינן לרבנן רצועה אחת נוספת וכדפרישית ובעינן נמי דכל הטבלאות ליהויין מרובעות רחבן כארכן וכדפרישית נמצא שאין בבית סאה רובעין בשיעורן וכמשפטן אלא כ"ב ותו לא וכך הוא הענין בית סאה הויין לה כ"ה טבלאות של עשר על עשר קח טבלא אחת וחלקה לעשרים רצועות כל רצועה רחבה ג' טפחים וארכה עשר אמות ישים כל רצועה ורצועה לעשרים טבלאות לצד מזרחן נמצאו עשרים טבלאות רחבות עשר אמות וג' טפחים מן המזרח למערב ומן הדרום לצפון רחבים עשר אמות ותו לא קח טבלא אחרת וחלקה לעשרים רצועות אחרות כל רצועה רחבה ג' טפחים ועשר אמות ארכה ופרנס אותן כ' טבלאות לצד צפון ונמצא עכשיו עשרים טבלאות מרובעות של עשר אמות וחצי אמה על עשר אמות וחצי אמה אלא שקרניהם פגומות וכל קרן וקרן למלאותו בעינן ג' טפחים על ג' טפחים קרן לכל טבלא וטבלא צא ופרנס שתי טבלאות אחרות לארכן ולרחבן ובעיא כל חדא שתי רצועות ארכן י' אמה ורחבן ג' טפחים ולפרנסן למזרח ולצפון כמו האחרות צריך אתה להרוס טבלא אחרת ולחתוך ממנה שתי רצועות רחבן אמה וארכן עשר אמה ולחלקן ברחבן והוו להו ד' רצועות רחבות ג' טפחים וארכן י' אמה ולתת לשתי הטבלאות למזרח ולצפון ועוד בעינן למלאות קרניהן נמי דהויין לה כ"ב רבועין של ג' טפחים על ג' טפחים ובעינן לחתוך עוד רצועה רחבה חצי אמה וארכה עשר אמות ולחלקה לעשרים חלקים שוין נמצאו בה עשרים רבועין של ג' טפחים על ג' טפחים ותן אותן לקרנות נמצאת כל טבלה וטבלה מהעשרים שפרנסנו עשר אמות וג' טפחים באורך על עשר אמות וג' טפחים ברוחב עם הזויות ככל מרובע שוה ועוד בעינן שתי רבועים אחרים לקרנות שתי טבלאות אחרות שתשבורתן י"ח טפחים טפח על טפח נמצא עכשו כשפרנסנו כ"ב בתי רובעין בשיעורן ובמשפטן הרסנו שתי טבלאות ועוד מטבלא שלישית נטלנו ממנו שתי רצועות וחצי רצועה ועוד י"ח טפחים טפח על טפח וכיון דהרוסה היא ולית בה שיעורא בטלה היא הילכך לרבנן אין בבית סאה רובעין אלא כ"ב בשיעורן ובמשפטן וכדפרשינן וא"ת אכתי נשארה אחת דשריא לזרוע בשורה שלישית תשובה לדבר דכיון דאשכחן דרבנן פליגי עליה דר"מ בארבע מילי חדא דכיון דתנן עושין כ"ד קרחות לבית סאה משמע דבית סאה לפניו דהיינו נ' על נ' וכשאתה עושה בה כ"ד רובעין אי אפשר לעשותן אלא א"כ יהו ארכן יותר מרחבן או הפך ור' מאיר לית ליה ראשה דתוספתא ואית ליה כר' יוסי דארכו כשנים ברחבו שרי ואית ליה שריותא בין בסמוכות בין בחבושות ורבנן לית להו שריותא אפילו בסמוכות וכ"ש בחבושות ועוד אית ליה רצועה נוספת ועוד דאית להו כל רובע ורובע מרובע דוקא וכיון דבנ' על נ' מרובעים כל הרובעים פסולים לדעת רבנן ומשום הכי הוצרכו רבנן להפסיד בה ארבעה וכשתהיינה כשרות הוו ראויות ובהאי בית סאה אי אפשר אלא א"כ ד' רובעין ברוחב והוו להו ו' באורך והן מ' על ס' ולישנא דתלמודא נמי דאמר בשיטה ראשונה ג' זרועות בנ' על נ' אזלא דלצורה מ' על ס' שתים ראויות בכל שורה ואם מצד הס' ג' שייכי בכל שורה כזה ולישנא דמתני' דייק דתנן עשר אסורות ולא קתני יותר מכאן אסור אלא הכי קאמר ליה לדידן דבעינן לא חבושות ולא סמוכות וכל בית רובע מרובע ועשר אמות ומחצה על עשר אמות ומחצה אין כאן אלא $ עשר קרחות ראויים ומשום דלא אפשר אסרי העשירית. ואע"ג דבעלמא שרו רבנן לסמיך כי איכא שיעורא בשדה ג"כ הכא נהי דלחבוש אסור לסמוך מיהת משתרי כיון דכל בית רובע ובית רובע הוא שלם בשיעורו ובמשפטו תריץ רבנן אדר' מאיר קיימי ור"מ שרי כ"ד טבלאות מכל מין שבעולם ואפילו קשואין ודלועין דרבנן סבירא להו לקמן בפ' ערוגה דהפלגת שדה דדלועין לדלועין בעינן שדה באמצען רחב י"ב אמה כדאיתא לקמן הילכך אין כאן שריותא לסמוך וכ"ש לחבוש. ורבנו שמשון ז"ל פי' הט' קרחות כן תחלק הסאה לחמש שורות ותחלק שורה ראשונה ושלישית וחמשית כל אחת לחמשה בית רובע וזורע בכל שורה ג' בית רובע ורובע בור מפסיק ביניהן ואי איפשר שאם תזרע השאר מין אחר שלא יסמוך כזה $ וקשה לי על פירושו חדא דאין זה צורת הגמ' ועוד שדבריו בנויין על כ"ה טבלאות בבית סאה והן אינן אלא כ"ד לר' מאיר ולרבנן אין בה בבית סאה אלא כ"ב וכדפרישית והרא"ש ז"ל פי' רבנן אסרי לסמוך אלא צריך להניח בין כל זרוע בור כנגד זרוע כיצד חלק הבית סאה לכ"ה חלקים חמש על חמש כזה כן מצאתי בספריו ולא ידעתי אם אחר תלאה ביני $ שיטי דקשה עליו כל הקושיות ועוד תימה גדול דלדבריו מצינו בבית סאה י"ג קרחות זרועים ומתני' קתני תשע מותרות ועשר אסורות והרמב"ם ז"ל סובר כצורת רבנו שמשון ז"ל אלא דבית רובע המפסיק בין קרחת לקרחת הזרועים אין בו שיעור בית רובע וסובר לעשות החלוקים של הבית סאה בטבלה מרובעת ולדעתו צריך לומר דשיעור הבית רובע היינו בזרוע דוקא וקו של בור נפחות ממנו רצועה של ג' טפחים ממעל ומתחת וכן הבור של שטה ראשונה הילכך אין מקום לזרוע בשטה שנייה ולא ברביעית וסובר דזהו כוונת הגמ' דגרסינן רבנן בעו דלא להוו סמוכות ואם אתה עושה שם בית רובע מרובע כהלכתו לזרעו אי אפשר שלא לסמוך. ונכון היה פי' זה אלא שאין זה צורת הגמ' ועוד קשה דלדבריו כ"ה קרחות הן ואנן אפילו לר"מ תנן דאין בה אלא כ"ד. ועוד דרבנן עליה דר' מאיר קיימי וכי היכי דר"מ שרי בכלהו כ"ד היינו משום דיש בכל אחת שיעור בית רובע אע"ג דלא הוי מרובע וס"ל כר' יוסי רבנן נמי עליה קיימי ובדאיכא שיעור אסירי גם רב שלמה ב"ר מאיר בן סהולה פי' הגמ' כמוני אבל לקושיית לישתרו בה רבנן י"ב קרחות לא תירץ. ולענין הלכה נראה לעניות דעתי דקי"ל כר' אליעזר בן יעקב דמשנתו קב ונקי ובפר' החולץ פריך בפשיטות והא קי"ל כר' אליעזר בן יעקב דמשנתו קב ונקי ומשמע התם דאפילו בברייתא נמי אמרינן הכי אע"ג דאין שנויה סברתו במשנה כ"ש הכא ולא ידעתי טעם להרמב"ם ז"ל למה פסק כרבנן בפ"ד: