פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים ב:ו:ד
Sirilio on Yerushalmi Kilayim 2:6:4 (Sirilio on Jerusalem Talmud Kilayim 2:6:4) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים · free full Hebrew text
Open in the reader →בתוך שדהו. השתא משמע לן ואפילו שדה תבואה ולקמן מפ' לה:
בתוך שדהו. שהשדה מקיפה מג' רוחותיה דהויא השורה סמוכה בהדי חורבה שחוץ לשדה דאילו מד' רוחותיה אפילו ר' עקיבא מודי דאסור כדאיתא לקמן בפ' ערוגה ואפילו גבי ירק וכ"ש גבי חרדל:
על רוחב מלואו. נראה בעיני לפרשו כמלא התפשטות עלי החרדל או החריע כדרך שמתפשטין עליו ותו לא וכן נ"ל לפרש הא דתנן לקמן בפ' ערוגה היתה שדהו זרועה ירק והוא מבקש ליטע בתוכה שורה של ירק אחר ר' עקיבא אומר אורך ששה טפחים ורוחב מלואו. והרמב"ם ז"ל פי' עלה דההיא עומקי ר"ל צריך להיות רוחב השורה ההיא כפי עומקו של התלם שהגביהי משם כלומר למלאות מקומו ולדידי נראה כדפרישית והא דאמרינן לקמן דגבי ירק אצל תבואה מקילינן טפי דאמרינן דעושה שורה של ירק לתוך שדה של תבואה באורך עשר אמות ומחצה על רוחב ששה טפחים ודיינינן בה דין בין ירק לירק דשיעור שטחה ו' טפחים כדתנן בפירקין והכא גבי חרדל לא נתנו בה שיעור אלא מילואו יחמיר טפי היינו טעמא דכיון דחרדל לתבואה אסור בהקפה החמירו בשורתו שלא יהא רחב אלא מלואו וכדפרישית. ולקמן בסוף פירקין בסוגיית ר' אליעזר אומר ירק בתבואה ו' טפחים יתבארו עיקרי דברים הללו:
לא שני אלא שדה קטנה וכו'. ר' אלעזר אשמעינן דאפילו הך קילא שיהא מוקף החרדל מג' רוחותיו לא מקילינן אלא בשדה קטנה דאורחה בהכי לחלקה שורות שורות משו"ה לא הוי כלאים אבל בגדולה והיא של תבואה דלאו אורחה לא אלא שיהא מפולש מראש השדה לסופו:
בד. לשון ערוגה וכשיש קרקע בית רובע רוחב פנוי המפסיק בין ערוגות של צד זה לערוגות של צד זה להוליך מים או להתפשטות עלין של כאן ושל כאן או בין משרים למשרים הויא גדולה. ערוגות קרויות בדידין בלשון משנה ובלשון ארמי בנכי:
לית הדא פליגא על ר' יוחנן. כדפרישנא לעיל דאגידא הך שורה דחרדל בהדי חורבה שחוץ לשדה ואילו ר' יוחנן קאמר לעיל דאסור לזרוע בראש תור דחורבה מין אחר דמימשיך בהדי הזרוע ולא בהדי החורבה יהוי כלאים ותיקשי ליה הך ברייתא דשריא חרדל אלמא דמימשכא בהדי חורבה:
ומשני דמודי הכא בירקות דקסבר דהך ברייתא דתני בתוך שדהו מיירי בשדה ירק כדתנן במתני' דסומכין לשדה ירקות חרדל וכו' דכיון דאוכלין אותן בעשב שלהן לא משהו להו מה שאין כן בחרדל דמשהו ליה לזרע הילכך לא מחזי כמקיים כלאים:
תמן לזרעים וכאן לירקות. פי' רש"י ז"ל כל דבר שזרעו עיקר קרוי זרעים כגון תבואה וקטנית ודבר הנאכל בעשבו קרוי ירק כגון כרוב וחזרת וכרישין וכיוצא בהו ע"כ: