פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים ב:ב:ג
Sirilio on Yerushalmi Kilayim 2:2:3 (Sirilio on Jerusalem Talmud Kilayim 2:2:3) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים · free full Hebrew text
Open in the reader →מ"ט דרבנן. דשרו כתלמי הרביעה ולא החמירו שיהפך את כולה עד שלא תשאר חטה שלא תתעקר:
אפילו לא רצף. החרישות שיהו תכופות זו אצל זו דהא אפקורי מפקר לכל הזרע וכטעמא דהוריד בהמתו:
אין מחייבין אותו להיות חורש דק. אפשר לפרש דלדבריהם דרבנן קאמר להו וליה לא ס"ל כדתנן במתניתין א"נ דהוא נמי מודי דלא בעינן תכופין התלמים אלא שלא ישייר רובע:
סוף עפרה של זו. מענה זו משופעת עפרה ונוגעין צרורותיה במענה שאצלה אע"פ שמרוחקין התלמים:
טעמא דאבא שאול כרבנן. כלומר מאי קסבר אבא שאול:
מכיון שהתחיל ברובע דיו. נאמר דמכיון שהפחית קרקע של מין האחר מרובע מספיק וכרבנן ולקולא כדפרישנא במתניתין או שמא נפרש באבא שאול לחומרא וסבר כר' יוסי דתנן בריש פירקין יבור ומפרשינן טעמא דמכיון שהתחיל ברובע צריך להשלים כל הרובע ואבא שאול נמי לחומרא קאמר שלא יהא בין כל השיור דבית סאה רובע ודמי ליבור דהא אפילו בחריש הדק נשאר קצת לפעמים שלא חרשו:
ומסיק כרבנן הוא דבימעט סגי אלא דהוא מקל מרבנן דרבנן סברי אפילו לא רצף אלא כתלמי הרביעה סגי ויותר מפוזר לא ואבא שאול סבר מכיון שהתחיל לחרוש ולמעט בין תלם לתלם פחות מרובע דיו ור' יוסי מחמיר מכלהו דגבי מיעוט המדה סבר דצריך להשלים כל הרובע וה"נ סבר שלא יהא בין כל הצרוף בית רובע בלא חרישה כך נ"ל הצעת השמועה: