פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים ב:א:א

כל סאה שיש בה רובע. כשבא לזרוע סאה של חטים אם נמצא תוך הסאה של חטים רובע הקב של מין אחר חייב למעטה משיעור רובע ואח"כ זורע וכן אם זרע שדה ששיעורו בית סאה דהיינו נ' על נ' כדאמרינן בעירובין ועלה בתוכו מין אחר שיעור בית רובע הקב דהיינו לפי מה ששנינו בתוספתא עשר אמות ומחצה על עשר אמות ומחצה מרובעות כדאיתא לקמן צריך שימעטנו ולהכי תני כל סאה כל גווני סאה בין סאה של זרע בין סאה של קרקע הכל שוה דזיל הכא רובע לסאה וזיל הכא רובע לסאה ומפ' לקמיה שהזרוע הוא תבואה או קטנית ורובע הוא רובע הקב דהוא אחד מכ"ד לסאה כדאיתא בגמ' ובגמ' מפרש אי רובע מלבר הסאה או מלגו:

ימעט. אותו מין אחר המעורב בו ימעטנו משיעור רובע וכשהוא ממועט מתבטל בתוך הסאה ומותר לזורעו ואם הוא זרוע כבר כשיעקור המין האחר ויפחיתנו מרובע מותר לקיים השאר וליכא משום מקיים כלאים:

ר' יוסי אומר יבור. דמכיון שהתחיל למעט יסיר הכל כבורר פסולת מתוך אוכל אבל מודה ר' יוסי דאי תחלתו הוי פחות מרובע דשרי כדאיתא בגמ':

בין ממין א' בין משני מינין. סתמא היא וארישא קאי דאותו רובע צריך למעטו ואפילו הוא משני מינין שהוא חצי רובע מזה וחצי רובע מזה דמצטרפין הואיל ובין שניהם איכא רובע:

לא אמרו אלא ממין אחד. קסבר דאין שני מינין מצטרפין לרובע:

כל שהוא כלאים בסאה. רבנן אכולהו פליגי דת"ק לא קפיד שיהו שני מינין כלאים אל הסאה אלא סאה של חטין אפילו שנמצא בה חצי רובע מזונין וחצי רובע משעורים מצטרפין וחשיב הכל רובע שעורים וצריך למעט ורבנן בתראי סברי דאין צריך למעט כלל ושרי דאין כאן אלא חצי רובע של כלאים ולא מיתסר אלא היכא ששני המינין הוו כלאים לגבי הסאה כגון חצי רובע שעורים וחצי רובע כוסמין הני הוא דמצטרפין וצריך למעט א' מהן ודיו ור"ש סבר לא מצטרפין וזה בטל לגבי חטים וזה בטל לגבי חטים ואם זרע או קיים ולא מיעט למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה תנן לקמן בפ' כלאי הכרם דבדיעבד מותרין באכילה:

בד"א. כלומר בד"א דשוין השיעורין דקודם זריעה ודבתר זריעה רובע לסאה בזמן שמה שרוצה לזרוע או מה שזרע הוי תבואה או קטנית ומה שנתערב בתוכו נמי הוי תבואה או קטנית אבל אי חד מינייהו הוי זרעוני גנה שאין נאכלין בהנהו לעולם בתר השטח שמחזיק זריעתן אזלינן ולהחמיר כדמפ' ואזיל:

תבואה בתבואה. כגון חמשה מיני דגן:

קטנית. כגון פולין ועדשים ואורז וכיוצא בהן דבהני אין חילוק בין זרוע לאינו זרוע:

זרעוני גנה שאין נאכלין. כגון זרע הבצלים והשומין וזרע כרתי וזרע צנון וחרדל:

א' מכ"ד בנופל לבית סאה. כיצד חרדל שנתערב בתבואה והרי חרדל זורעין ממנו קב לבית סאה לפי שגרגיריו דקין יש בקב שלו לזרוע בית סאה הילכך אם נתערב ממנו חלק מכ"ד מן הקב דהיינו ביצה של חרדל תוך סאה של חטים שהיא חסרה רובע הקב חייב למעט ואם ימצא זרוע דמי לשעורים בחטים וצריך למעט בקרקע של נ' על נ' בית רובע הקב:

מצטרפין. כגון חצי ביצה של זרע כרתי וחצי ביצה מזרע חרדל וכיוצא בו מצטרפין הואיל ובין שניהם איכא אחד מכ"ד ממה שזורעין מהן בבית סאה:

להחמיר ולהקל. בגמ' מפ' לה:

הפשתן בתבואה. מפ' בגמ' אתר דזרעי רובע חטין זרע תלתא רובעין דכיתן דזרע פשתן צריך ממנו ג' סאין לזרוע בית סאה ממנו הילכך לא אמרינן ימעט עד שיתערבו ג' רבעי הקב לסאה חסרה רובע הקב: