פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים א:א:ו
Sirilio on Yerushalmi Kilayim 1:1:6 (Sirilio on Jerusalem Talmud Kilayim 1:1:6) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים · free full Hebrew text
Open in the reader →כלהון זוגות זוגות. כולהו מתני' זוגי קתני כדפרישנא במתני':
על הדא הילכתא. משנה זאת דמיירי במיני תבואה דכיון דירק כל יומא שלפי מיניה כדאיתא לקמן בפ' כל סאה ראוי להקל בו:
מן מה דאמר רב. בפ' כל שעה מותרין ליזרע בערוגה וקס"ד דבערבוביא קאמר וטעמא דכיון דכולן מין מרור הן נזרעין בערבוביא ולית בהו משום זורע כלאים ואמרינן עלה דההיא דר' יוחנן פליגא עליה דקאמר דזוגות זוגות שנינו משמע דאפילו גבי מתני' דחזרת וחזרת גלין עולשין ועולשי שדה דקאמר ר' יוחנן דעולשין וחזרת גלין הוו כלאים ואע"ג דתרווייהו מין ירק ומינא דמרור כדתנן בפ' כל שעה ומשמע דמימרא דר' יוחנן על כל פירקא ואפילו על מתני' דירק הויא. ובגמ' דילן בפ' כל שעה לא אקשינן לה הכי אלא מרב גופיה והכי איתא התם אמר רבה בר הונא אמר רב ירקות שאמרו חכמים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח כולן נזרעין בערוגה א' ופריך למימרא דלית בהו משום כלאים מתיב רבא חזרת וחרת גלין עולשין ועולשי שדה כרישין וכרישי שדה וכו' אינן כלאים זה בזה חזרת וחזרת גלין אין חזרת ועולשים לא וכ"ת כלהו בהדי הדדי קתני להו והאמר רב זוגות זוגות שנינו ומסיק מאי נזרעין דקאמר רב נזרעין כהלכתן:
ר' בא בשם רב כלהון זוגות זוגות. ור' בא אפילו בירקות דמתני' דחזרת קא מיירי ומודי לר' יוחנן ואתי השתא כגמ' דילן:
תמן הוא אומר כולן מין א'. גבי ירקות שמנו חכמים בפ' כל שעה דהיינו חזרת ועולשין וכו':
לא אמר אלא מיני ירקות הן ומותרין ליזרע בערוגה כהלכתן כשיעור הרחקתן וסדר זריעתן המפורש לקמן בפ' ערוגה ולא אשמועינן אלא דלא תימא דהוו כמו לפת דאע"ג דירק הוא תנן לקמן דאין זורעין אותו בערוגה והכי מסיק נמי בפ' כל שעה דחזרת איצטריכא ליה סד"א הואיל וסופה להקשות ניתיב ליה רווחא טפי קמ"ל. ומקשו הכא דבמתני' מסקינן דזוגי זוגי קתני אבל א' מזוג זה וא' מזוג זה הוו כלאים וא"כ כוסמין עם חטים הוו כלאים וכן שיפון עם שעורים או עם שבולת שועל וקשה דבפ' כל שעה ובמנחות פ' ר' ישמעאל תניא כוסמין מין חטים שבולת שועל ושיפון מין שעורים ויש לתרץ דלענין חלה מיתניא ואכתי קשה דתנן בפ"ק דחלה החטין והשעורים והכוסמין ושבולת שועל ושיפון הרי אלו חייבין בחלה ומצטרפין זה עם זה ותנן בפרק בתרא דחלה מין במינו חייב ושלא במינו פטור ואי זהו מין במינו החטים אינן מצטרפין עם הכל אלא עם הכוסמין והשעורין מצטרפין עם הכל חוץ מן החטים, בפ"ק פריך להו ומשני תמן בנשוך וכאן בבלול פי' הא דקתני כולן מצטרפין זה עם זה היינו בבלול אם בלול מכל חמשת המינין קמח ביחד ועושה מהן עיסה מצטרפין לחמשת רבעים להתחייב בחלה אבל אם עשה עיסה כל מין לבד והשיכן יחד מצטרפות כסדר השנוי בפ' בתרא דחלה דהיינו חטין עם כוסמין וכ"ש עם זונין ושעורים דמצטרפין עם כולן חוץ מן החטים ומ"מ אכתי קשיא דבפ' בתרא דחלה קתני דשעורים מצטרפין עם הכוסמין ובברייתא קתני כוסמין מין חטים וי"ל דאף מין חטים קאמר ושבולת שועל ושיפון מין שעורים דוקא וקשה דתנן במס' תרומות פ' אין תורמין כל שהוא כלאים בחברו לא יתרום מזה על זה וי"ל דהיינו דוקא לענין תרומה שניטלת בגרגירין קודם טחינה אבל חלה שניטלת מן העיסה כל שעיסותיהן דומות זו לזו מפרישין מזה על זה חלה כך העלו התוספו' ז"ל במס' פסחים ובמנחות ורבנו שמשון ז"ל ויש להרמב"ם ז"ל בהיל' חלה דעת אחרת והוא דרך מחוור וכתבתיו במס' חלה בס"ד. ונמצא עכשיו לפי דרך התוס' לענין זריעה אין לך אלא מה ששנינו במשנתנו ובסדר זוגות זוגות. לענין חלה בבלול כלהו חמשה מינין מצטרפין וכ"ש זונין. בנשוך יש חלוק בין חטין לשעורים דחטים חמירי ושעורים קילי דחטין אין מצטרפין אלא עם תולדתן דוקא והיינו חטין וזונין וכוסמין ושיפון מצטרפין ושעורין ושבולת שועל וכוסמין ושיפון מצטרפין ולענין תרומה כמו ששנינו דוקא הכא חוץ מזונין דאין מפרישין ממנו על החטים משום דאינו אוכל אדם כלל וגריע מתלתן וכרשינין וגבי תרומה ומעשר אכילה כתיבא: