פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ז:ח:א

מי שהיו לו עשר שורות של עשר עשר כדי יין. כגון שהיו שורות של חביות קטנות מסודרות על הארץ שבכל ענין שתמנה בין ממזרח למערב בין מצפון לדרום תמצא עשר שורות של עשר עשר כיצד שים לפניך קרקע מרובע עשר אמות על עשר אמות ובכל אמה חבית טבל מונחת ובקריאת שם לחוד לא' מהן או לב' או לג' הן מתוקנין חוץ מאותן שאומר עליהן שהן מעשר דהנהו מעשר טבול נינהו דלא ניטלה מהן תרומת מעשר ופתח בכד וסיים בחבית לומר לך היינו כד היינו חבית כדמשנינן בפ' המניח ופירושא דמתני' כמו שפירשה הרמב"ם ז"ל והוא פי' רבנו האיי גאון ז"ל דכשאמר שורה החיצונה אחת מעשר ה"ק בשורה החיצונה חבית אחת מעשר כוונתו לומר שהוא קורא לחבית א' מעשר והחבית ההיא בשורה החיצונה ואחת דקתני אחבית קאי והשורות החיצונות הן ארבע:

ואין ידוע וכו'. וכגון שנשתתק או מת מיירי ולכך צריך ליקח שתי חביות משתי זויות באלכסון על דרך שתי מתנות שהן ארבע במזבח שכל א' מהן משתתפת עם שתי שורות ובגמ' פריך דיטול שתים מזויות זו ושתים מסוף האלכסון דלא מסתבר דחבית א' מהניא לכאן ולכאן דבשלמא לענין זריקה מיקרי סביב בשתי מתנות כזה $ שזורקין הדם בכח לשתי זויות המזבח באלכסון בזריקה משתברת היא והולכת ומצינן למימר שהן ארבעה אבל כאן אין להטילה בשתי שורות אלא או לכאן או לכאן ומשני לא דמיא סיפא לרישא ומפסיד:

חצי שורה החיצונה אחת מעשר. כלומר חבית אחת מחצי שורה החיצונה מעשר יקח ד' חביות מד' זויות מפני שכל א' מהן משותפת משני מחציות של שתי שורות החיצונות והכא נמי שייכא קושיא דלעיל:

שורה אחת מעשר ואין ידוע אי זו היא. כלומר בשורה א' חבית אחת מעשר ולא יחד אי זו שורה מהן יקח עשר חביות על אלכסון ונמצא לוקח חבית מכל שורה:

חצי שורה א' מעשר ואין ידוע אי זו היא. כלומר חבית אחת מחצי שורה מעשר ולא ייחד אי זו חצי שורה יקח י"ט חביות י' על אלכסון א' וט' מאלכסון אחר העובר עליו ונמצא לוקח חבית מכל חצי שורה מן השורות:

חבית א' מעשר. בכל המאה חביות ומסופק אי זו מהן הילכך נוטל מכל חבית וחבית עישור שבה מספק לתרומת מעשר והשאר מותר וכן פי' רבנו שמשון ז"ל ובזה אני מודה שממלא חבית א' ונותנה לכהן: