פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ז:ז:ג
Sirilio on Yerushalmi Demai 7:7:3 (Sirilio on Jerusalem Talmud Demai 7:7:3) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →מזו חולקין על ר' אלעזר בן ערך. מאוקמתא זו דאוקמו ר' יוחנן וריש לקיש במתני' למדנו דחלוקין עליו חבריו דהיינו תנא דמתני' על ר' אלעזר בן ערך דאי לאו ר' יוחנן וריש לקיש הוה אמינא דתנא דמתני' מודי לר' אלעזר בן ערך דלא תני במתני' אלא תקנתא שלא יעשה הטבלים תרומה על מקום אחר אבל להו לנפשייהו יש תקנתא והחולין והטבלים שריין לזרים כדפרישנא שיאמר עשירית הטבלים בכל מקום שהוא יהיה מעשר ועשירית עשיריתן לתרומת מעשר והיא בטלה בא' ומאה דכך שיערו חכמים תרומה עולה וכו' והשתא שריין הני שני כריים דחולין וטבל לזרים כר' אלעזר בן ערך וכן במציעתא נמי כיון דתרוייהו טבלים נינהו הוה דיינינן בהו דהוו להו כטבלים דעלמא ונהי דלא תרים מהן על מקום אחר מ"מ תרים מכרי א' על חברו תרומה ברורה ומפורשת וכ"ש מכל א' לעצמו כיון דלא הורע כחן כדפרישית במתני' כדמוכחא ההיא דכהנות בפרק אוכלין עראי והמותר מותר לזרים כשאר טבלים דעלמא שהפרישו מהן תרומתן אבל מר' יוחנן וריש לקיש שמעינן דחולקין עליו דאפילו הכא דזה וזה טבל דאי בדיעבד קרא שם לתרומה ומעשר בחד מינייהו קדשא אפ"ה תקון שיחזור הטבל מדומע ולא מהני לזרים אלא קדשו מדומעין אמרינן ומוכרן לכהנים אבל גוונא דרבי אלעזר בן ערך דהיינו רישא דטבל וחולין נינהו לא אלא שיפריש פרנסה או ימות כדפרישנא דמשום ריעותא דרישא קאמר הכא ר' יוחנן הכי ונראה דטעמא דרבנן דפליגי אדר' אלעזר בן ערך היינו שאם אתה פותח פתח הזה אתה נותן מכשול לעמי הארץ ותבטל תרומת מעשר מלהפריש ונראה דר' אלעזר בן ערך מודי דצריך להרים כדתנן בפ"ב דערלה אלא שעתה אין אנו עסוקים בזה:
מעשר טבל שנתערב בחולין. מיעוט טבל נתערב בחולין המרובין כך מפו' בפ"ק דקינין בסוגיית נסקלין בנשרפין ולא חלקן:
אוסר בכל שהוא. מפ' בפ' אוכלין עראי דדוקא מין במינו דליכא למיקם אטעמא קאמר וטעמא דאפילו באלף לא בטיל דהוי דבר שיש לו מתירין כך מפו' בפ' ג' ארצות:
מוציא לפי חשבון. מפריש ממקום אחר לפי חשבון המדות המחוייבות להפריש מטבל הזה המעורב:
ועולה בק"א. אם יש שיעור ומתבטלת ואפילו לזרים:
תפתר וכו'. לעולם כר' אלעזר בן ערך אית להו ומתני' בדברים שאין להן עלייה כגון מעשר טבל של אגוזי פרך שנתערב באגוזי פרך של חולין ותנן בפ' בתרא דערלה דמקדשי ואינן מתבטלין ואפילו באלף אבל בשאר אגוזים שיש להם עלייה מודו רבנן לר' אלעזר בן ערך דקורא שם ועולה ומתבטלת לזרים:
ויפצע. אחר שנתערב ר' יהודה ס"ל הכי דאם נתפצעו בין בשוגג בין במזיד יעלו:
ומשני וכי מותר לפצוע ולא כן תנינן נתפצעו האגוזים. משמע דוקא דיעבד הוא דיעלו הא לכתחלה לא: