פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ז:ג:ו

שתהא תרומת מעשר משל בעל הבית. פירשתי במשנתנו ולא הבנתי בזה מה שהשיג הראב"ד ז"ל על הרמב"ם ז"ל דגמ' ערוכה כל דבריו וזה לשונו בפרק הנזכר פועל שאינו מאמין לבעל הבית נוטל גרוגרת אחת ואומר זו ותשעה הבאות אחריה עשויות מעשר על המאה שאני עתיד לאכול וזו האחת תרומת מעשר על העשר הבאות אחריה ומעשר שני יהא בעשר האחרונות והרי הוא מחולל על המעות ונותן הגרוגרת שהפריש לכהן והפועל מפריש לעצמו דמי מעשר שני שתנאי ב"ד הוא שתהא תרומת מעשר משל בעל הבית ומעשר שני משל פועל ע"כ. וכתב על זה הראב"ד ז"ל איני יודע מה צורך לתנאי ב"ד לכל מה שכתב ובמשנה לא בא תנאי ב"ד אלא על מה שאמר ת"ק וחוסך גרוגרת אחת רשבג"א לא יחשוך מפני שהוא ממעט מלאכתו של בעל הבית ר' יוסי אומר לא יחסוך מפני שהוא תנאי ב"ד כלומר תנאי ב"ד הוא שאותה גרוגרת שנותן לכהן לתרומת מעשר שלא ימעט אותה ממאכלו אלא יאכל חליפיה משל בעל הבות מן התשעים הנשארות לו ע"כ. ואיני מבין דבריו דאם הגרוגרת משלימה מן הט' דהוו מעשר הרי דהבעל הבית פרע תרומת מעשר והוא חייב להשלים ללוי או לכהן התשיעית של המעשר והן הן דברי הרמב"ם ז"ל ואם בא להשיג עליו דאמאי קאמר דתנאי ב"ד הוא דמעשר שני משל פועל הוא תלמוד ערוך הוא ודברי הרמב"ם ז"ל הם ברורים: