פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ז:א:ג

תנאי ודאי. שהתנה על ודאי טבל ואמר שני תאנים שאני עתיד להפריש וכו' כדתנן ולא הספיק להפרישן מע"ש:

למען תלמד ליראה. בפרשת מעשר שני כתיב:

כל הימים. ואפילו שבתות וימים טובים הוי למד להזהר שלא ליבטל עונג שבת כלומר שאתה יכול להפרישו בשבת וכגון דהוה צריך לכל הסל לאותו שבת ובפ' האשה רבה לא גריס להך עובדא הכי וי"ל דהא והא איתא ותרי עובדי הויין:

מהו דחמית מקל בלשין תלוי בי. במס' כלים פט"ו תנן מקל הבלשין טמא מפני שהן מסייעין בשעת מלאכה ופי' בעל הערוך ז"ל בעלי המכס יש להן שמשים שעומדים לעיין הנכנסין והיוצאין וכמין מקל של עץ או מתכת בידם לראות ולידע מה בתוך השק והוא כעין שפוד תרגום ויחפש ובלש וראה ר' ינאי בחלומו שהיה תלוי בו אותו מקל ופתר לו ר' אושעיא:

עתיד אתה לנהוג שררה וכו'. כדרך מושל שיש לו שבט לרדות בעם: