פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ו:ח:ג

שהיה צווח כדי שיקנו ממנו לפי שראה שקונין מאחרים ולקמן בעי צווח לפי תומו שהיה הגוי סח עם חברו עסקיו וצווח בקול רם מעניני שדהו וכרמו כגון אלו הפירות הם מהכרם שאמרתי לך שעתה חרשתי אותו ונטעתי אותו:

פירות עזק הן. מפרדס מעוזק וגדר סביב לו לשמרו והיא שנת שביעית והוה לן למיסרינהו דתניא בתורת כהנים את ענבי נזירך לא תבצור מן המשומר אי אתה בוצר אבל אתה בוצר מן המובקר ורש"י ז"ל פירש דהאי עזק שם עיר שבארץ ישראל ופירותיה משובחין ואם היה גוי זה בחוץ לארץ והיה משבחן ואמר מעזקה הבאתים אין חוששין לומר אמת דבריו ושל נטיעה אילן בחור הן משובחין מפירות אילן זקן:

אינו נאמן. דלא נתכוון אלא להשביח מקחו והכי מסיים לה התם בפרק בתרא דיבמות:

מגוי פלוני הבאתים. וידעינן ודאי ששדותיו ערלה:

הדא דתימר כותי כגוי. כלומר הא דקי"ל כותי כגוי בפרק קמא דחולין מי אמרינן היינו לענין שאינו נאמן באיסורין להקל כגון מצה ושחיטה ויין נסך אבל לאסור כגון הך דשמעתין של ערלה הן מי הוי נאמן לרבנן או דילמא כגוי לכל דבר אמרינן:

כישראל לכל דבר. אמרינן כר' שמעון בן גמליאל והכי איתא בפרק קמא דחולין ובפ"ק דגיטין ובפ' בתרא דקידושין והיינו היכא דאחזוק בה והכי איתא נמי לעיל בפרק מאכילין וקי"ל כר' בהא דדמות יונה מצאו להן והתם נמי אמרינן כגוים גמורים לכל דבריהם הילכך לא מהימני בין לקולא בין לחומרא: