פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ו:ד:ד

ליקח לו פירות למחצית שכר. שלוקח בכפרים מעמי הארץ דמאי שש סאין בסלע ובעיר דמיהן ארבעה סאין בסלע ונותן לו דמי סאה בטרחו בכל סלע שלוקח:

וא"ל אחר כך מכור אותן בחנות ואם יותירו או פיחתו שירקבו או יתעפשו אחריות שלי:

והמעשרות שלך. כלומר ותרומת המעשר שלך בטרחך ואתה תתנם למי שתרצה מותר וליכא משום שחתם ברית הלוי דלעיל דישראל הוא הטורח והא דתנא הכא שנותן לו מחצית שכר משום לקיחת פירות ועוד המעשרות משום מכירתן משום סיפא נקט לה כדלקמן:

ישראל שנתן מעות לכהן. ליקח לו בהן פירות למחצית שכר ואמר ליה אם הותירו או פיחתו שלי והמעשרות שלך כיון דכהן הוא דטרח איכא משום שחתם וצריך ליתן לו שכרו מן המכירה ולא מהני שכרו דיהיב ליה בלקיחתן דהיינו מחצית שכר דרישא ומשו"ה תני שכר הלקיחה ושכר המכירה דלא מצטרף אלא דנותן לו שכרו בפועל מלבד המעשרות ומלבד מחצית שכר דיהיב ליה קודם על הלקיחה:

בס' לוג טבולים. מנהגו היה שנותן זיתיו לבדד שיתן לו שמן צלול טבול מדת ששים לוג ומוכר כל פרי זיתיו שיש לו:

אמר ליה תנם לי. אמר ליה הכהן תנם לי ואטול המעשר לעצמי ואני נותן לך ס' לוג מתוקנין ואטול אני מעשרותן ותיקונם מותר וקמ"ל דאע"ג דמיחזי דשקיל מעשרות בטרחו שרי דהא אי חסר משלם מביתו וקבלת אחריות הוא:

ומתמיה תלמודא כדיהיב ליה כוליה. כגון רישא דס' מתוקנין נותן לו הכל מתוקן תני דשרי הכא דנותן לו טבול ואינו לוקח אלא פלגא דמעשרות לא כ"ש דשרי:

ומשני כאן במרויח לו. זמן לתתן לו סיפא שאין לו שמן שכשנותן לו ס' לוגין הוא בהרוחה דהא כ"ע אי פרעי ליה השתא לא יהבי ליה ס' לוג אלא מ' או נ' ומשום דמרויח לו זמנו הוא דמקבל הזיתים במלוה אצלו בס' לוג שמן טבול ואיכא רבית דהויא מלוה גביה דאי איתניסו ברשותיה דכהן קיימי עד ס' לוג ובההיא הנייה דיהיב לבעל הבית דמקבל עליה אחריות ונותן לו ס' לוג ונותן לו חצי המעשרות ואיכא נמי בזיון קדשים משום שחתם ברית הלוי ורישא ה"ק ואני נותן לך בס' לוג שאמרת אבל יהו מתוקנין כלומר שמעשרותיהן שלי והכי תניא בתוספתא ישראל שמכר את זיתיו בס' לוג מתוקנין והמעשרות שלו מעשרות שלו ואינו חושש לא משום רבית ולא משום מחלל קדשים ע"כ. ובאינו מרויח לי זמן קמיירי: