פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ו:ב:ד
Sirilio on Yerushalmi Demai 6:2:4 (Sirilio on Jerusalem Talmud Demai 6:2:4) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →א"ל ע"מ שיהו המעשרות שלי. אבעל השדה קאי וכיון דהוא כהן וישראל הוא המקבל אין כאן משום כהן המסייע בבית הגרנות דאסור כדלקמן הילכך בין שאמר בעל השדה שלי יהיו בין שיאמר שלך יהיו בין שלי ושלך מותר:
כהן שקבל שדה מישראל. וא"ל בעל השדה דהיינו ישראל ע"מ שיהו המעשרות שלי מותר, אבל א"ל על מנת שיהו שלך אסור דמיחזי דיהיב להו משום דטרח בקרקע ואיכא משום שחתם ברית הלוי וכדלקמן:
שלי ושלך אסור. דאכתי מיחזי דקא יהיב ליה משום דטרח. קבלה ממנו כדרך המקבלין מותר וכו'. קס"ד דאפילו לא אמר ולא מידי אלא דאי מוזיל גביה יותר משאר המקבלין כגון דשאר המקבלין של אותה בקעה לרביע מקבלין ויהיב ישראל להאי כהן שליש דאסור דקא מוזיל דמרווח גביה המעשרות משום טירחא ומשו"ה פריך ובלא כך אין המעשרות שלהן כלומר ואפילו לא הוי כדרך המקבלין מי לא תנן ר' אליעזר אומר יש להן המעשרות דאתנו לר' אליעזר הך ברייתא וכולה חדא היא וסיפא דלעיל היא:
ומשני אלא הא כיני שלי שלי שלך שלי ושלך אם קיבלה וכו'. כלומר החולין המגיעין לחלקי הן שלי והמעשרות שהן שלך יהיו שלי ושלך והשתא אם קבלה ממנו כדרך המקבלין דלא אוזיל גביה במעשרות ולא בחולין מותר דלא מיחזי דיהיב ליה מעשרות משום טרחיה אבל במוזיל גביה אסור כיון דקאמר בשעת התנאי המעשרות שלי ושלך ומתני' בדלא מפרש ליה כלל במעשרות אלא סתם לשליש ולרביע והשתא הך ברייתא דתני קבלה ממנו לאו בבא באנפי נפשה היא אלא דמפ' בבא דשלי ושלך. והכי תניא בתוספתא כהן שקבל שדה מישראל וא"ל ע"מ שהמעשרות שלי מותר שהמעשרות שלך אסור א"ל שלי ושלך אם קבלה עליו כדרך שמקבלין עליהן מותר ואם לאו אסור: