פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ה:ה:א

הלוקח מן העני. המחזר על הפתחים:

וכן עני. חבר שבא לעשר שנתנו לו פרוסות פת של המחזר על הפתחים:

פלחי דבלה. דבלה היא כשהתאנים לחים דורסין אותן ומעמלין אותן בידים ועושין מהן עיגולין כעיגולי פת. פלח לשון חתיכה ופלחים הללו כל א' מבעל הבית הוא לעצמו וזה עישר וזה לא עישר:

בתמרים או בגרוגרות. שנתנו לו תמרים מפורדים וכן גרוגרות שאינם דבוקים אלא כל אחד ואחד בפני עצמו. תאנים לחים. גרוגרות תאנים יבשים:

בולל ונוטל. בוללן ומערבן יחד ומפריש מן החיוב שבו על החיוב שבו ומן הפיטור שבו על הפיטור שבו ואע"ג דקי"ל אין בילה אלא ליין ושמן כדאיתא בגמ' מקולי דמאי שנו כאן, אבל פרוסות ופלחי דבלה אין נבללין ואתי לאפרושי מן הפיטור על החיוב:

בזמן שהמתנה מרובה. מפרש בגמ' כגון שהכל נותנין בשוה כגון בשנת השובע כדמפ' בתוספתא:

אבל בזמן שהמתנה מועטת. שאין השנה מבורכת שא' נותן הרבה וא' נותן מועט לא מהניא בילה דדילמא כל חד לא מיתרמי דיליה וחיישינן שמא מן הרוב מפריש על המועט ומעשר מכל תמרה ותמרה ומכל גרוגרת וגרוגרת ובגמ' מפ' דהני גרוגרות דנבללין היינו כשכל אחד אינה גדולה אלא עד כזית ואז נבללין אבל אי הוו גדולים חשיבי ואין בילה:

הלוקח מן הסיטון. דמשפיע למכור במדה גסה ובסיטון ע"ה עסקינן וכיון שלוקח תבואה מאנשים הרבה חיישינן שמא התבואה שמכר תחלה לקחה מע"ה שפירותיו דמאי וזה שלקח בסוף הן מחבר דפירותיו מתוקנין ובגמ' מפ' דינא דחנווני:

מאותו הסוג. פי' בעל הערוך ז"ל קופה גדולה:

מאותו המין. דשניהן שחמתית או לבנה:

משל אחד הן. דבהא נאמן ומסיק בגמ' דאפילו השביח לו מקחו הלוקח אם הם טובים כשל אתמול וע"ה לו משל א' הן כלומר וטובים הם כראשונים:

נאמן. דבדמאי הקלו ומעשר מזה על זה: