פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ה:ב:ב

והמ"ש יהא בצפונו או בדרומו ומחילל היא על המעות. ואוכלן בירושלם והיינו דקתני תרומה ותרומת מעשר כאחת דהא התרומה עצמה נכנסת בכלל מעשר ומפריש גם עליה תרומת מעשר ומשו"ה לא ס"ל תלמודא הכא כדסבר ר' אבין ור' שמאי לעיל בפי' משנתנו:

הרוצה להפריש תרומה וכו'. בעיסה של טבל טמא מיירי דרוצה להפריש קתני ואפילו בעה"ב דנחתום לא קתני וקתני א' ממ"ח גבי חלה ואילו בטהרה א' מכ"ד הוא דהוי ומשום דאי אפשר דחלה ותרומה תקדש בענין אחד כדאמרינן לעיל החלה לא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ותרומה לא תאכל וכו' ואיתא נמי במס' חלה:

כמה הוא א' מעשרים. דהוו להו חמשה ממאה. דתרומת מעשר א' מק' ותרומה גדולה תרי ממאה וחלה נמי תרי מצ"ו:

א' מק' ממה שיש כאן. איני קורא לו שם עד לסוף אלא שאני מסיימו שיהא בראש העיסה בתחלתה והרי הוא עתה חולין:

ועוד א' ממ"ח. משום דשיעור חלה בטומאה היא א' ממ"ח כדתנן התם תני הכל אבל הכא א' מחמשים מפריש דהא א' מעשרים קתני:

הרי הוא בצד זה חולין טבל. והרי אלו השנים סמוכין לאותו הראשון שסיימתי הרי הן למטה מאותה שורה שסיימתי וכדי ניכר אלי מה אעשה בו אני קורא לאלו השנים החולין טבל:

והשאר שורה השלישית שלמטה הימנה תרומה על הכל גם על השנים שקראתי להן חולין טבל וגם על הראשון שקראתי לו חולין ובזה תרם על חלה ועל מעשר ועל חולין:

ובמאה חולין שיש כאן. עתה אני חוזר וכולל גם התרומה כדי שתהא גם היא מעושרת ואומר הרי זה הראשון שסיימתי בשורה הראשונה מעשר וכל קו השורה דהיינו הט' הראויין למעשר יהו סמוכין לו והריני קורא לראשון שקראתי מעשר עם הט' הסמוכין יהא תרומת מעשר על המעשר שבסמוך לו:

וזה שעשיתי חולין טבל. דהיינו תחלת שורה השנייה הריני קורא על אותן שנים חלה והריני תורם עליה גם על שיעור התרומה וכו' והרי כאן שקורא שם תרומה בתחלה ואחר מעשר ראשון ותרומתו ואחר חלה ואחר מעשר שני בכל מקום שירצה וטעם הברייתא הזאת מפורש למעלה. ואיכא לעיוני אמאי תני לחלק שקורא בו חלה חולין טבל טפי מהאיך וי"ל דטבל דעלמא קיל אפילו נתמרח אם לא ראה פני הבית אכילת עראי שרי מה שאין כן בגלגול עיסה דכי איכא גלגול חיוב מיתה איכא: