פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ג:ג:ה

מפני גדרו התירו גסה בדמאי. דהא מתני' ר' יוסי היא וכו' נ"ל דהכי פירושא דר' אבהו אתי לאכרועי דמהך ברייתא שמעינן דטעמא דשרו רבנן למכור בגסה בדמאי מפני גדר המוכר ותקנתו בגסה דאינו משתכר לא קנסו ובדקה דמשתכר קנסו כטעמא דר' אילא דלעיל דהא אשכחן בהך ברייתא דאתיא בשיטת ר' יוסי דגבי שולח גסה פטור מלעשר היכא דשרי גבי מכר אלמא דחשו לאכסרא אי לאו משום דמתנה כמכר וגבי דקה החמירו דגזור בשולח אטו מוכר דמש"ה תליא הך ברייתא שולח במוכר והיינו כר' יוסי דשמעינן ליה לר' יוסי גבי מכר טעמא דאכסרה משמע משום אכסרה הוא דהקלו ורבנן פליגי עליה בסלים כדפרישית דאין כאן מדה קבועה להשתכר ולא דמי לסיטון ופסק הרמב"ם ז"ל כדרבנן בפ' י"ח דהי' מעשר וז"ל סלי זיתים וענבים וקופות של ירק אע"פ שמוכרן אכסרא אסור למוכרן דמאי ע"כ. והשיג עליו הראב"ד ז"ל ואמר א"א לא ראינו מחלוקת על ר' יוסי שהוא מתיר במשנה ע"כ. וכבר בררתי שהרמב"ם ז"ל ראה וכן עיקר: