פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ג:א:ב

בעניים חברים. מתני' דשריא עניים שפרנסתן קצובה על בני העיר דוקא בעניים חברים וכדלקמן וצריך להודיען ומי שרוצה להפריש יפריש:

ובאכסניא עוברת. אכסניא דתנן במתני' הייני לא שנא אורחים חברים שעוברין לדרכן לא שנא עמי הארץ דטעמא דלא ילינו שם בלילה דטרידי ואין להן פנאי להפריש ואפילו לאו עניים הן נמי כיון דעוברין לדרכן שרי:

בר' יהושע שהלך וכו'. והיה מוליך תלמידיו עמי ללמוד תורה עם ריב"ז:

לברור חיל. שם מקום ושם היתה ישיבתו של ריב"ז כדאמר בפ' אחד דיני ממונות אחר ריב"ז לברור חיל:

בני העיירות. עמי הארץ מביאין להן פירות לפרנסתן:

ואמרו לו. תלמידיו לר' יהושע פירות הללו בחזקת דמאי הם ומה אנו לעשר:

והשיב להן אם לנו כאן וכו'. דס"ל דאכסניא דמתני' בלא לנו מיתנייא אלא בעוברת:

בעניי עמי הארץ וכו'. אפילו בעניי עמי הארץ כדמפ' ואזיל דנמצאת נועל דלת בפני עמי הארץ שלא יתנו צדקה כיון דבעניי עמי הארץ מדקדקין עמהן לחשבן כרשעים:

מה מקיים ר' יוסי לאכסניא. אכסניא דמתני' במאי מוקי לה דבשלמא לר' יונה רישא דוקא בעניים חברים וסיפא. מוקי לה בין באכסניא של עמי הארץ בין באכסניא של חברים כיון דעוברת היא הקלו על מכניסי אורחים ועל האורחים אלא לר' יוסי הא תני רישא ע"ה עניים תושבים דפרנסתן קצובה וכ"ש אורחים:

ומשני לה כי ההיא דמפ' ר' אלעזר ברייתא דתניא בת"כ גבי פירות שביעית הגרים עמך לרבות האכסניא ומאי איצטריך ריבויא ומפ' ר' אלעזר דבאכסניא של גוי קאמר דשרי להאכילו פירות שביעית והכא נמי כה"ג בעי וקמ"ל דאע"ג דגוים ידן תקיפה הוה וכפורע חובו בדמאי הוי קמ"ל וזו היא דרך התוס' פ"ק דעירובין וטעמ' דר' יונה דעניים דקתני דוקא בחברים ולא בע"ה משום דכיון דע"ה חשודין על הדמאי לכ"ע שרי ולדידהו אסיר כדי שלא להחזיק בידן מה שהן מורין בו היתר: