פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי א:ב:ז
Sirilio on Yerushalmi Demai 1:2:7 (Sirilio on Jerusalem Talmud Demai 1:2:7) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →מהו לאבד כל שהו. נראה בעיני דהכי מיבעיא ליה דכי תנן ומאבדין את מיעוטו בדרכים היינו בהפרישו אדעתא להוליכו ובתר הכי לא איתרמי ליה ולכך שרי לאבד מיעוטו אבל להפרישו כדי לאבדו בכוונה כולי האי זלזולא לא שרינן ויש ספרים דגרסי בתר הכי מאבד כל שהו ולפי זה מסיק דמפרישין אותו לכתחלה כדי לאבדו אבל הרמב"ם ז"ל בפ' הנזכר לא גריס הכי ולכך פסק לחומרא וז"ל אבל לא יפרישנו לכתחלה כדי לאבדו שאין מפרישין כדי לאבד ע"כ:
ונותנו לע"ה. פיסקא היא למתני' דמפ' לה דדוקא בדמאי במיעוטו הוא דנותנו והוא דאוכל כנגדו בירושלים אבל בודאי אינו נותנו לע"ה ואפילו מועט ואפילו שיאכל כנגדו משום דאין מוסרין ודאי לע"ה כלל וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפ' הנזכר והמפריש מ"ש של דמאי פחות מגרוגרת הרי זה נותנו לע"ה ואוכל כנגדו ולמימרא דהא כגרוגרת אין נותנין לו ודברים אלו מוכרחים דאסור למסור דמאי לע"ה כדמוכח בפ' בכל מערבין גבי ע"ה שאמר לחבר קח לי אגודה של ירק ולקמן נמי בס"פ מאכילין נמי תנן הנותן לחמותו מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל הימנה ומייתי לה בפ"ק דחולין וכן הסכימו התוספת פ"ק דיומא. והראב"ד ז"ל השיג עליו בהשגות ואמר א"א ואפילו כגרוגרת וכדברי ר' ינאי ואפילו כביצה ע"כ ואין דברים אלו נכונים: