פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה ד:ג:ד

תני ותרומת מעשר של דמאי. ברייתא היא דתני בה דתרומת מעשר של דמאי נמי ניטלת מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף:

איתא חמי. לשון קושיא היא כלומר בא וראה היאך יתכן להשמיענו זה דאפילו תרומת מעשר של ודאי ניטלת מן הטהור על הטמא כדילפינן מקרא פ' אין תורמין וכ"ש תרומת מעשר של דמאי ומאי קמ"ל:

ומשני לה ר' יוסי הך ברייתא לאו דוקא דמאי:

אלא מספק תרומה. דנסתפק על המעשר על סאה אחת אם הרים ממנה תרומת מעשר והויא כמו דמאי וצריך להפריש עליה ובא להפריש עליה ממקום אחר וקאמר דלא בעיא מן הטהור על הטהור ולא מוקף וכו' (ב) ופריך דהיכי לא תני דתרומה דתורם מספק על ספק הוי אותה תרומה עצמה יחזור ויתרום דניחוש דדילמא האי דתרים מיניה השתא ודאי לא עישר ע"ה מיניה או איהו והראשון דילמא ודאי מעשר והוי מן החיוב על הפטור ותנן בפ' הלוקח מן הנחתום תרם מן הדמאי על הדמאי תרומה ויחזור ויתרום מן הראשון עצמו ומן הודאי על הדמאי תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשר ממקום אחר וטעמא דהך תרומה דקא יהיב דדילמא הויא טבל דמפריש מן החיוב על הפיטור הילכך לא תאכל תרומה והתם פרכינן עלה נמי דאפילו מן הדמאי על הדמאי הוה לן למימר דלא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשר ממקום אחר והתם משני לה והיכי תני הכא דתורמין שלא מן המוקף על ספק תרומה ואפילו תימר דהמקום האחר בספק איירי אפ"ה הוי מן הספק על הספק והיינו דקאמר ואמור מן הדמאי על הדמאי כן, כלומר דהו"ל למימר הכי בספק על ספק דדמי כמו מן הדמאי על הדמאי דהכי פרכינן לה התם ואמאי שרית את לכתחלה לתרום גם על הטמא ושלא מן המוקף ואפילו תקנתא דהתם לא תני על הראשונים אנו מצטערים ואתה באת להוסיף:

ומשני מתני' דהתם ברוצה לאכלה. ומשו"ה תני תקנתא:

אבל הכא ברוצה לשורפה. כגון שמן וכיון דשורף הראשונה ואינו אוכלה ומשום גזל השבט ליכא דהא יהיב ליה מאידך ספק שרי, כך נראה בעיני לפ' סוגיא זו וה' ילמדני טוב טעם ודעת: