פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה ג:ה:ג
Sirilio on Yerushalmi Challah 3:5:3 (Sirilio on Jerusalem Talmud Challah 3:5:3) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה · free full Hebrew text
Open in the reader →ר' יונה הוה מסמך לר' זעירא. ר' יונה תלמידו של ר' זעירא כדאמרינן לעיל פ"ק ר' יונה ור' יוסי תרוייהון בשם ר' זעירא וכו' גבה דההיא דתנן והמדומע פטורה ולכך היה סומכו כתלמיד משמש לרבו וכשישב ר' זעירא שמע ר' זעירא קולו של ר' יונה שהיה שונה ר' הילא אומר בשם ר' יוחנן טעמא דגן אע"פ שאין רובה דגן ור' יוסי בשם ר' יוחנן עד שיהא רובה דגן וטעמא דגן:
ומוחלפת השיטה בידך. ולענין הלכה קיי"ל כרב הונא דבטעמא דגן סגי דגמרין מסייע ליה ומטעם גרירה אלא דקיי"ל כרשב"ג דבעינן דגן כשיעור הילכך כל העושה עיסה אפילו מן האורז עם החטים ויש בה דגן כשיעור אע"ג דרובה אורז גורר ואעפ"י שאין בדגן כזית בכדי אכילת פרס כיון דגורר. כן דעת הרשב"א ז"ל והראב"ד ז"ל. אבל הרמב"ם ז"ל סובר דקיי"ל כסתם מתני' דבטעמא דגן סגי ומצטרף עם החטים לשיעורא, ומסתברא כוותיה כיון דרבא דייק ממתני' דנותן טעם ברוב הוי דאורייתא משמע דלא ס"ל כרשב"ג ושאר כל המינין. כגון אורז וקרמית עם שאר מינין אינן גוררין ואם עשה עיסה ויש בה כשיעור מחמשת המינין וערב בה אחד מכל שאר המינין שאינן גוררין אזלינן בתר רובא ואי רובא וטעמא דגן חייבת ואי לית בה רוב דגן לאו לחם הוי ופטורה וכן דעת הרמב"ן ז"ל בענין הפסק אע"פ שאיני מפרש כענין פי' ז"ל: