פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה ג:ה:ב
Sirilio on Yerushalmi Challah 3:5:2 (Sirilio on Jerusalem Talmud Challah 3:5:2) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה · free full Hebrew text
Open in the reader →ה"ג מתני' דלא כרשב"ג דתניא רשב"ג אומר לעולם אינה חייבת בחלה וכו'. וכן גריס רבינו שמשון ז"ל והרשב"א ז"ל:
רשב"ג. פליג בתוספתא אתנא דמתני' וקסבר דלעולם בעינן דגן כשיעור:
הלכה כרשב"ג. וכן פסק הראב"ד ז"ל. וכ' הרשב"א ז"ל והכין מסתבר כיון דפסקו כן בירושלמי:
בין כרבנין דהכא. דהיינו מתני':
בין כרבנין דהתם. דהיינו רשב"ג כולהו מודו דבעינן רובא דגן וטעמא דגן דאע"ג דלא בעו דגן כשיעור לעולם אינו גורר אלא ברובא דגן וטעמא דגן ולרשב"ג נמי לא תימא דכי יש בה דגן כשיעור דמחייבא ואפילו ברובא אורז כגון בעיסה שיש בה י"א רבעים ששה דאורז וחמש דחטים דלעולם אורז גורר עד שיהא רובה דגן וטעמא דגן:
ורב הונא פליג עליה וסבר דטעמא דגן גופא אע"פ שאין רובה דגן. לשון אחר ר' הילא היה אומר דבבל לא היה שום אדם חולק אלא רב הונא אבל כו"ע סברי דרובא דגן וטעמא דגן בעינן ורבנן דהכא היינו ר' יוחנן דאסיקנא דר' הילא היה שונה דר' יוחנן אמר טעמא דגן ורובא דגן:
עירב בה שאר מינין. וקס"ד דאפי' אורז עם חטים ומפרקינן במינין אחרים שאין גוררין אבל אורז עם חטים דגורר לעולם אימא לך בטעמא דגן סגי:
אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה. מתני' בסוף פירקין היא אלמא דבטעמא לחוד סגי:
ומשני בגין דבתרה הטבל אוסר בכל שהוא. כלומר אמר לך ר' הילא הא דקתני בשאור אם יש בה טעם דגן חייבת היינו טעמא משום דנטל שאור מעיסה המחוייבת בענין דהשאור טבל הוי ועוד דשאור לטעמא עביד משום הני תרין מילי הוא דתנן דבטעם לחוד סגי כדתני סיפא הטבל וכו' ומהא שמעינן דשאור של טבל הוא ושלא במינו בנותן טעם כנ"ל. ויש להרשב"א ז"ל פי' אחר: