פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה ב:ג:ט

תורמין מן הטהור על הטמא בלח. אפילו בלח דקיי"ל שני עושה שני ע"י משקה דמשקין הוו תחלה לעולם וכמוקף כדמפ' ואזיל:

משפך שאין בפיו כביצה. נותן לשם אוכל פחות מכביצה לסתום פיו:

וממלא זיתים טהורים. ונותן המשפך תוך החבית דהוי תוך חלל החבית ואויר כלי מצרף, א"נ שנוגע אוכל פחות מכביצה בכבש ונטמא ואין מטמא הזיתים שעל פניו דאין פחות מכביצה מטמא אוכל כדאיתא במתני' ותורם מזיתי המשפך שהן טהורין על כל הזיתים:

ופריך למה לי פחות מכביצה ואפילו כביצה נמי שיהא טמא אין מטמא לזיתים שעל גבו אלא השורה שעליו ולא השורה השלישית כדפרישנא:

ומשני ולאו פירורין אינון. דפחות מכביצה הן וישמטו וירבו הזיתים ויטמאו זיתים הרבה הילכך בעינן פחות מכביצה בפי המשפך וסותמו בזית גדול, א"נ בשני זיתים תכופין שלא ישמטו ולא יטמאו הזיתים:

אמרו לו. רבנן:

אינו קרוי לח. דחשיב מוקף אלא מה שאמרו גבי יין ושמן גמור אבל מי כבש מוהל בעלמא הוא ולאו משקה הוא הילכך לאו מוקף הוא:

היך עבידא. היכי דמי מה שאמרו גבי יין ושמן:

ומשני קורה אחת לשתי בורות. דהקורה מצרפן ובור אחד טמא ובור אחד טהור ותורמין מן הטהור על הטמא והוי מוקף וכדפרישית:

ושתי קורות לבור אחד. כלומר גם בזה שייך מוקף ומשום דשניהן שנויין כן בתוספתא דתרומות גבי שמן וגבי יין נקט לישנא ריש מלין ובפ' אין תורמין כתבתיה:

ופריך היכי דמי שתי קורות לבור אחד שיהא מקצתו טהור והא מכיון שנטמא מקצתו כלו טמא שנופל למקום אחד:

ומשני ר' הילא שהיה בלבו לעשותן תפיסה אחת. שתכנס שמן של קורה זו ושל קורה זו בבור אחד:

ונמלך ועשהו שתי תפיסות. ונטמא זה ולא נטמא זה ואהניא מחשבה דמעיקרא דלהוי מוקף הילכך תורם מן הטהור על הטמא:

הדא דתימר דתורמין מן הטהור ומן המוקף. כדאמרן:

כשנטמא משישלה ומשקיפה. פלוגתא דתנאי היא פ' הפועלים גבי יין מר סבר משישלה בחביות הוי גמר מלאכה ומר סבר משקיפה בבור ולאחר שנגמרה מלאכתו למר בשילה ולמר בקיפה הוא דתורמין מן הטהור:

שכבר נראו לחברן ולתורמן בטהרה. ואהניא מחשבתו ותורם מן הטהור דוקא:

אבל אם נטמא. קודם שנגמרה:

לא בדא. בהא לא קפדי רבנן, וכן כ' רבינו שמשון ז"ל במס' תרומות דמהא משמע דמן הטהור דוקא קאמר ר' אליעזר ובפ' אין תורמין פירשתי עיי"ש:

הדרן עלך פירות חו"ל