פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה א:ה:ג
Sirilio on Yerushalmi Challah 1:5:3 (Sirilio on Jerusalem Talmud Challah 1:5:3) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה · free full Hebrew text
Open in the reader →ה"ג מתיב ריש לקיש לר' יוחנן והא תנינן נשים שנתנו לנחתום וכו'. וכן כ' רבינו שמשון ז"ל שנתנו לנחתום קמח כל אחת כדי ללוש כל אחת עיסתה בביתה ובא הנחתום וצירף הקמחים כולם ועשאם עיסה אחת של שאור שלא מדעתן:
אם אין בשל אחת מהן כשיעור פטורה מן החלה. דצירופו לא כלום הוא וטעמא משום דהקמח לאו דנחתום הוא והה"נ הכא גבי מירוח כרי וקשיא לר' יוחנן:
העושה עיסה ע"מ לחלקה בצק פטורה מן החלה. ואפילו בעל הבית גופיה לא טביל דהא סופו לסתור מה שעשה וכאן נמי סופן לסתור מה שעשה הנחתום ואף על גב דהשתא לאו מחולק הוא ואיכא שיעורא לאו כלום הוא דבתר סוף אזלינן וגבי מירוח כרי שאני דאדרבה בעל הבית גופיה סופו למרחו או להעמיד ערימה:
נחתום שעשה שאור לחלק חייב בחלה. והא הכא דלסוף סתר ליה ומיחייב אלא טעמא הוא משום דהוי דידיה וכיון דחל עליה חיובא תו לא פקע וטעמא דנשים משום דלאו דידיה:
שמא ימצא לקוחות. ויטבול מיד דיאמרו שיעשה אותה העיסה פת ולא יחלקנה ומשום הכי חייב אבל אשה בביתה דליכא טעמא דלקוחות ומעיקרא כי גלגלה הוי אדעתא לחלקה פטורה:
והתנן חורי הנמלים. בפ' בתרא דמעשרות:
הערימה חייבת. שנתמרחה ונגמרה מלאכתה:
חייבין במעשר. והן טבל ואסור לאכול מהן עראי:
הא בצד ערימה פטורה פטורין. ואפילו מה שבחורין הוו חטין ממורחין כיון דנמלים גוררין ומבקר ליה אבל מן הערימה חייבת הא תנן בריש מס' פאה דאינו יכול להבקיר:
והוא שגררו ראשי שבלין. ר' שמואל מוקי מתני' אליבא דר' יוחנן דכי קתני דמן הערימה פטורה פטורין היינו בשנמצא בחורין ראשי שבלין דלא נגמרה מלאכתן אבל לעולם אי הוו חטין ממורחין טבילי ואפילו שלא לדעתו של בעה"ב:
והתנינן הקדישן עד שלא נגמרו. לקמן בפרק אוכלין עראי:
וגמרן הגזבר ואח"כ פדאן. והא גזבר ידע דודאי פרקי להו דהא הקדישו לבדק הבית הוא דאי למזבח אין לו פדיון עולמית דקדוש קדושת הגוף וא"כ מירוחו של גזבר שלא לדעתו של הפודה הוא ואמאי פטורין והא גזבר כאחר הוא ואפ"ה את אמר דמה שעשה עשוי וקשיא לריש לקיש:
גזבר כבעלים. וכ"ז שלא פדאום מתחת ידו כדידיה דמי ומירוח הקדש פוטר דדגנך כתיב: