פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי בכורים ג:ו:א

תוספת הבכורים כבכורים. דאמרינן דפטורין מן הודאי ואסורים לזרים ולאכול חוץ לחומה ונאכלין בטהרה:

ואם אינה באה מן הארץ. היינו כתנא דמתני' לר' יוסי הא מתני' ככו"ע דמעטרין את הבכורים מחו"ל ולר' מנא מתני' כבן ננס דריש מכילתין דסבר דמביאין בכורים אפילו מסוריא והוה אמינא דאע"ג דעיקר הבכורים מהארץ התוספת מחו"ל דתוספת בטל אגב עיקר ואשמועינן דאין התוספת כבכורים וכ"ש היכא דעיקר ותוספת מחו"ל:

בכורים נכסי כהן. אחר קריאה והנחה לענין דיכול לקנות מהן וכו' אבל הלוקח צריך ליזהר בקדושתן שהרי טעונין מחיצה וטעונין הנייה:

וס"ת. פי' רבינו שמשון ז"ל כלומר לקנות מהן ס"ת מותר ואע"ג דתנא בהמה טמאה איצטריך למיתני ס"ת דסד"א כל הני נהי דאינהו לאו בני אכילה נינהו חזו לשכר שיביא לידי אכילה אבל ס"ת אינו לא לאכילה ולא לשכר שיבא לידי אכילה ועוד נראה לפרש דאאשה בכתובה קאי שאמרו שנוטלת בכורים לפרעון כתובה וכן ב"ח נוטלן בחובו וכן ס"ת מוכרו לחובו וקמ"ל כדרשב"ג בגמ'. ור"י מסיפונטי גריס בס"ת ופי' כדתניא רשב"ג אומר מוכר ס"ת לישא אשה וללמוד תורה ומילתא אגב אורחיה קמ"ל כי היכי דס"ת אע"ג דמזבין ליה קדושתיה עלויה והלוקח קדושתו נוהג בו והכי נמי בכורים דבכורים נינהו בכל מקום שהן ע"כ כלומר לא הוו במכירת מעשר שני דבכורים לית להו פדיון וטעונין טבילה והערב שמש ומחיצה וכלהו חומרי דקתני וכבר פירשתי זה למעלה בפ"ב גבי הא דאמרינן דבכורים טעונין הנייה:

בטובה. במתנת חנם כלומר אע"ג דלא מטי להו למשמרתן דקסבר ר' יהודה דקדשי גבול נינהו כדאיתא בפ"ק דבכורות ובקדשי הגבול בעי מחזיקים בתורת ה' כדאיתא בפ' הזרוע:

נותנין אותן לאנשי משמר. דסברי רבנן דקדשי מקדש נינהו הילכך דאנשי משמר נינהו אנשים ונשים וטף וכו':

והן מחלקין ביניהן כקדשי מקדש. אלא כל זבח באנפי נפשיה והכא נמי בכורים דחד לעצמן ובכורים דחד לעצמן אבל לא בכורים דחד כנגד מנחה דחד כדילפינן בפ' האיש מקדש מקראי:

ואנשי משמר. לא בעינן בהו ת"ח אלא דמודים בעבודה סגי ולא יותר: