פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי בכורים ג:ה:ב
Sirilio on Yerushalmi Bikkurim 3:5:2 (Sirilio on Jerusalem Talmud Bikkurim 3:5:2) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי בכורים · free full Hebrew text
Open in the reader →שמעטרין את הבכורים מפירות חו"ל. ואפילו במין ז' דקלא אית להו ומינכרי ולא טעו אינשי להביא בכורים מהם דדמי להו לחוץ מז':
אלא בעמון ומואב. נחלקו דמואב ועמון ניתנו לאברהם כדאיתא בספ"ק דקידושין ירושלמי ובפ' שלש ארצות ובפ' חזקת הבתים אליבא דר' ופליגי אם יכולין לעטר ממין ז' דעמון ומואב לבכורים של פירות הארץ:
מ"ד מעטרין את הבכורים חוץ מז'. ה"ק חוץ מז' דארץ ואפילו מז' דעמון ומואב להודיע שאין נתפס בקדושת בכורים וכי מעטרין מעמון ומואב ממין ז' לא אתו למיטעי ולהביא מהן דסברי כי שרינן מעמון ומואב עיטור הוא דשריא אבל לאו משום דכשרין להביא:
עמון ומואב היינו ערי סיחון ועוג נחלת ראובן וגד כמו שנתבאר בפ' שלש ארצות: ומ"ד אין מעטרין את הבכורים אלא בז' קסבר אין מעטרין את הבכורים מעמון ומואב. ואפילו במין ז' אלא במין ז' דארץ הוא דקאמר דכיון דאין מעטרין אלא ממינן לא שיילי ואתו למיטעי ומייתי מינייהו בכורים:
מה פליגין בחו"ל. נ"ל דהאי חוצה לארץ ממש וצ"ל דעמון ומואב וסוריא לבן ננס ור' עקיבא דהן פסולים והיינו כתנא דספרי דלית ליה אלא ארץ ה' עממים:
מעטרין את הבכורים ממין ז'. ולא טעו דקלא אית להו ולמ"ד אין מעטרין אלא ממין ז' וכי מעטר בפירות חו"ל אתו למיטעי ומייתי מינייהו:
בז' כלים. כשהיו מביאין ז' המינין צריך שיביא כל מין בכלי מיוחד בפני עצמו:
כיצד הוא עושה. כשמביא ז' מינין בכלי א' ודבר אחר על גבן להפסיק בין כל מין ומין הא דתני זיתים ותמרים בתר שעורים וחטים משום דהני תרתין סמוכין לארץ וחשובין להקדים בברכה אקדמינהו נמי לענין בכורים והא דאקדים שעורים לחטים משום מעלתן דחטים מאכל אדם חשיבי למהוי עליונים ותני רמונים והדר תאנים כדי שלא יכבד משא הרמונים על התאנים וימוקו משום הכי תני תאנים על גבי רמונים:
ומקיף עליהן אשכול של ענבים מבחוץ. סתמא כר' עקיבא דבעי עיטור מז' מינין:
פלכים פלכים. כדתנן במתני' כל העיירות מתכנסות אל ראש המעמד כדי שיהא בכינופיא גדולה:
עולה ושלמים. שלמים מדכתיב בהו שמחה ואין שמחה אלא בבשר וכיון דכתיב לפני מזבח ה' אין בדין שיהא שולחנך מלא ושולחן רבך ריקם כדאיתא במס' ביצה הילכך הפחותה שבעולות מקריב והיינו תורים או בני יונה. א"נ דתקון הכי, דרך יונים לקנן בכרמים וראוי להקביל ליוצרו במה שחננו זה הטעם נכון דהוו השתא חלק בכורים גופייהו:
פטורה מן הודאי. ומתני' דקתני מן הדמאי משום עיטור נקטיה דאפילו בדמאי חייב: