פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי בכורים ב:ב:ז
Sirilio on Yerushalmi Bikkurim 2:2:7 (Sirilio on Jerusalem Talmud Bikkurim 2:2:7) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי בכורים · free full Hebrew text
Open in the reader →כיני מתני' ואוסרין כל שהן מלאכול בירושלים ור"ש מתיר. מפ' תלמודא למתני' דאע"ג דקתני ואוסרין כל שהן מלאכול בירושלים סתמא ולא פליג עליה ר"ש על כרחך כנה ויישובה של משנתנו הוא דמתני' חסרה היא ור"ש פליג עלה בעירובין דהיינו בבא דאוסרין כל שהן ולקמיה מפרש הי ניהו עירובין דשרי ר"ש וכן גבי גידולין פליג נמי ר"ש ולקמן מפרש טעמא דאשכחן בברייתא דר"ש פליג עלייהו דרבנן בהני תרתי ומייתי לה בסמוך:
והא אוף רבנין נמי מודי ליה. כלומר מדקתני אף לזרים ולבהמה ור"ש מתיר מכלל דרבנן פליגי ומשמע ת"ק קא אסר בגידולין והיינו דגבי מ"ש כי היכי דמעיקרא קמי זריעה אסירא ביה אכילת בהמה דנפש לא כתיב אלא בתרומה השתא נמי אסירא גבי גידולין וגבי בכורים כי היכי דמעיקרא אסירי לזרים השתא נמי אסירי גידולין והא ע"כ אף רבנן מודו בהכי דהא אנן בפ' הזורע בתרומות ומעשר שני ובכורים גידוליהן תולין והיינו דגבי בכורים שרו לזרים ולבהמה ובמ"ש שרו לבהמה והיכי תנן במתני' דר"ש מתיר דמשמע דרבנן אוסרין:
ומשני מן דו מותיב לון מן תמן. כלומר מתני' ה"ק טעמא דר"ש דפליג עלייהו דרבנן בעירובין ובגידולין מטעם דאפילו לזרים ואפילו לבהמה דשרי לכהן משום הכי ר"ש מתיר:
מן דו מותיב לון מן תמן. משם שהוא משיב להם משם הוא דקא שרי ר"ש:
אי אתם מודים לי וכו'. והכי מקשה ר' שמעון לרבנן ויש מחיצה לאכילת זרים אי אתם מודים דלא אהני מעלה דמחיצה לאסור גידולין דבכורים לזרים בתוך ירושלים והא אתם מודים לי בזה כדתנן דהוו חולין וכן גבי מ"ש דאסור לבהמה מי אהני מעלה דמחיצה לימא דאסירי לבהמה הא קא מודיתו לי דשרי לבהמה כדקתני חולין:
כשם שאין מחיצה לאכילת זרים. כלומר וא"כ נשוה מדותנו ונאמר גבי בכורים כשם שאין מחיצה מעלה לענין אכילת זרים כך אין מחיצה מעכבת לזרים ואפילו חוץ לחומה נמי שרו:
וכשם שאין מחיצה לאכילת בהמה. היינו גבי בכורים ומ"ש כשם שאין מחיצה לאכילת בהמה דשרו להאכילן לבהמה גידולי מ"ש כדתנן דגידולין חולין הן:
כך אין מחיצה מעכבת: לבהמה חוץ לחומה לאדם ואפילו לבהמה:
ורבנין. כלומר ורבנין מאי טעמייהו:
עשו ירושלים כדבר שיש לו מתירין. דאע"ג דגידולין דבכורים שרו לזרים ולבהמה וגבי מ"ש שרו לבהמה אפ"ה מחיצה אהניא בהו שלא לאכול חוץ לירושלים ואינו יכול לפדותם ורצו לעשות היכרא מטעם זה:
כמא דתימר דבר שיש לו מתירין וכו'. דשמעינן ליה לר' שמעון דאמר בפ' שלוש ארצות דדבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל ור"ש אמר סוף סוף הא מודו רבנן דמחיצה איתרעא ליה: