פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ברכות ז:א:ה

יברך ברכה ראשונה. ימתין עד שישלימו ברכה ראשונה:

וילך לו. כלומר והוא ישלים השאר וילך לו ואין צריך להמתין עד שיסיים המברך:

זו הזן את הכל. דקסבר דעד שם מושכת ברכת זימון:

שנים ושלשה ברכת המזון. פי' הרב אלפסי ז"ל כגון שנים ושלשה ואין א' מהם יודע ברכת המזון כולה אלא אחד יודע ברכה ראשונה והשני יודע ברכה שנייה ושלישית ואינו יודע ברכה ראשונה והשלישי אינו יודע כלום או שאחד יודע לברך ברכה א' ואחד יודע השנית ואחד יודע השלישית חייבין בברכת המזון כלומר הרי כאן ברכת המזון שלימה ואין צריכין לבקש אדם יודע כולן ויכולין לאכול לפי שאפשר לברך כל א' וא' מהם ברכה אחת שהוא יודע ונמצאת ברכת מזון עולה משנים מהם או משלשתן וגמרי' מינה דברכת המזון עם ברכת הזימון אינה אלא ג' ברכות בלבד ולפי' אינה נחלקת אלא לג' אנשים בלבד. ומש"ה קתני שנים ושלשה ולא קתני ארבעה ואם איתא דברכת זימון נברך ותו לא אמאי לא תני נמי ארבעה:

אשכח תני ארבעה. איכא תנא דתני ארבעה ותנאי היא ואנא דאמרי כמאן דתני ארבעה:

ואין תימא זו הטוב והמטיב. כלומר וא"ת האי תנא דתני ד' משום הטוב והמטיב הוא דתני לה דמצי אמר לה גברא רביעאה והמטיב אבל לא לענין ברכה ראשונה. לית לך למימר הכי דברכת הטוב והמטיב דרבנן היא ולא מני לה תנא בהדי ברכות דאורייתא:

דאמר רב הונא וכו'. ואע"ג דליכא מאן דגמר לה מיחייבי לברוכי מאן דידע ברכה דאוריית':

הרוגי ביתר. בפרק הניזקין מפ' להו וא"כ הך בריית' קשי' דתני ד' אלא ודאי כמ"ד נברך וקאי כוותי ותנאי היא:

ומשני תפתר כר' ישמעאל. ולעולם משום הטוב והמטוב תני ד' ונברך ליכ' למ"ד וקי"ל כר' זירא ור' חלבו ורב ששת דרבי' נינהו. והרי"ף לא פסק כן: