פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ברכות א:א:טו
Sirilio on Yerushalmi Brachos 1:1:15 (Sirilio on Jerusalem Talmud Berakhot 1:1:15) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ברכות · free full Hebrew text
Open in the reader →לא מסתברא סוף חצי מיל דר' נחמיה וכו'. דר' יוסי פליג אר' נחמיה וסבר דכל חצי מיל יום מעליא הוא אלא הרף עין של סופו דחצי מיל הוא דהוי ספקא:
אוף אנא סבר כן. גם אני סובר כמותך כל הרף עין והרף עין דר' נחמיה ספק הוא ור' יוסי לא פליג אדר' נחמיה אלא דאתא לאשמועינן דלא תימא דבין השמשות חדא מילתא מספקא לן ביה אי יום אי לילה ותו לא ואשמועינן ר' יוסי דאין כאן אלא הרף עין שהוא ספק יום ספק לילה ועל כל הרף עין דאיכא בחצי מיל היא דמספקא לן דלא ידעינן אי באמצעיתו אי בשלישיתו אי ברביעיתו אי בסופו אי בתחלתו. וא"כ חצי מיל דר' נחמיה יש בו ספק יום ספק לילה ספק עד אמצעיתו יום ומאמצעיתו ואילך לילה או כולו לילה והספק בראשו או כלו יום והספק בסופו והיינו ולא יכלו לעמוד עליו מתי הוי:
קשייתה קומי ר' חזקיה כדתני' תמן וכו'. כאשר היינו שונין עמו מס' זבין הקשיתי לפניו הקושיא הזו על דבריו:
ראה אחת ביום ואחת בין השמשות. קימא לן זב מטמא בימים ובראיות בראיות ואפי' שראה שתים ביום אחד:
בימים בין ראה שתים בשני ימים. ואפי' ראייה אחת אם היה זמנה בשני רגעים רגע של סוף היום ורגע של תחלת הלילה שלאחריו דאיכא ראייה בשני ימים טמא בראיות ואפי' ביום אחד טמא כדתניא במגילה ובת"כ מנה הכתוב שתים וקרא טמא שלש וקרא טמא הא כיצד שתים לזיבה ומטמא משכב ומושב וצריך ז' נקיים וביאת מים חיים אלא שפטור מן הקרבן. שלש חייב אף בקרבן. וטמא בימים. ואף באחת דילפי' בפ' כיצד הרגל לזכר ולנקבה מה נקבה בימים אף זב בימים:
ואחת בין השמשות. וחשיבא שתי ראיות בימים:
ואחת למחר. בלילה ברור וחשיב מחר לגבי בין השמשות דספק אם הוא מהיום:
וספק לקרבן. ומביא חטאת העוף הבאה על הספק ואינה נאכלת דשמא לאו בר קרבן הוא דאין כאן אלא שתי ראיות דבין השמשות כולו יום הוא או לילה גמור הוא ואין לחלק הראייה לשתים ומליקת חולין נבילה:
ור' חייא בר יוסף וכו'. כלומר ר' חזקיה היה מלמדני דאיתמר עלה ר' חייא וכו':
מאן תנא ראייה נחלקת לשנים ר' יוסי. כלומר מאן תנא דיש ראייה בין השמשות. דיכול האדם לחלקה לשתים וכו' וקאמר הכי משום דקשי' ליה לר' חייא בר יוסף כיון דתנן דראה בין השמשות היכי מצי תו למיתני אם יודע וכו' היכי מצי למידע וכי תימ' כגון דראה ראייה שנמשכה שיעור מהלך חצי מיל ויותר הא ליתא דאי הכי קשיא רישא אסיפא דלעיל קתני ברישא ראה אחת מרובה כשלש שהיא כמגד יון לשילוח הרי זה זב גמור דהיינו ודאי לטומאה ולקרבן ושיעורה בירושלם כמרחק טעות ששמו גד שעובדי' אותו היונים עד מעין שילוח ומפרש בתוספתא דהיינו מאה אמה ואילו חצי מיל היינו אלף אמה כדפי' רש"י ז"ל בפ' שני שעירי ולהכי מפ' ר' יוחנן דהך מתני' סברא כר' יוסי דכל חצי מיל דר' נחמיה אליבא דר' יוסי יום גמור הוא ובסופו הוי בין השמשות דהיינו כשיעור הרף עין והשתא מצי למידע כגון שראה זוב לסוף חצי מיל ונמשכה הראייה כג' הרף עין דהשתא ודאי ראה ביום ובלילה שלאחריו וכי קתני ואם ספק היינו כשנמשכה הראייה כשני הרף עין האחרונים דלא ידעי' הרף עין האחרון שהוא בין השמשות אי יום אי לילה דאי הוי יום אין כאן אלא שתי ראיות ואי הוי לילה יש כאן שלש ראיות:
ואמרי ליה אנא קשתה על דעתך. כלומר על דעתיך ר' חזקיה קשיא אמאי תני אם יודע וכו' ודאי לטומאה ולקרבן היכי שייך יודע:
למה. למה שנה אם יודע שמקצת ראייה וכו' היכי מצי למידע ואפי' תוקי לה כר' יוסי מאי קא מהני לן דהא על דעתיך ר' יוסי מפ' לדר' נחמיה:
ומשני לכשיבוא אליהו ויאמר וכו'. שירשום בזה הרגע היה בין השמשות ובזה הרגע ראה כשני הרף עין אז ראה ודאי ביום ובלילה וראייה מתחלקת לשתים: