שמחת החג ב

הקדמה

אודה לד' על הטוב אשר גמלני, וברוב חסדו הנחני, ובתורתו חלק נתנני, ושם חלקי מיושבי בית המדרש. והנה עלה ברעיוני לסדר מה שהעלתי בכתב מה שחדשתי בעזהי"ת בפלפולא דאורייתא בדבוק חברים בשעת למודי, כדי שיהי' בידי דבר ברור ומסודר. ומה שלא הי' נראה בעיני גרעתי והוספתי בעזהי"ת ועשיתים מטעמים לפני הקורא כאשר אהב

והנה כאשר סדרתי חלק מחידושי וראו אותו חברי ויהללו אותו והפצירו בי להדפיסו והגם שאני יודע שלא באתי לידי מידה זו, אך אחרי שראיתי כי ד' הי' לי בעוזרי ורוב דברים שבו כבר אמרתי לפני גאוני הדור ושבחו אותם ע"כ נתישבתי בדעתי להדפיסו ובפרט שכל כוונתי הוא רק לעורר בסברא ובטעמא אנשים כגילי ולא ללמד תורה לפני גדולי התורה באתי שהם אינם צריכים לדידי ודכוותי, ואני מקוה שכל מי שיעיין בספרי זה שיתעורר בכמה חקירות והערות וישמעו חכמים ויוסיפו לקח ויגדיל תורה ויאדיר ויהני מיני' רבנן ותלמידהון

והנה אף שהלכתי בדרך ארוכה שיש מערכות שמחזיקים ארבעה דפים ויותר אעפ"כ יש בכל מערכה בעזהי"ת ומערכה חקירות וסברות והערות בדברי הש"ס ובדברי רבותינו הראשונים והאחרונים, אשר הם דברים מיוחדים בפני עצמם ואם יקשה על המעיין האריכות יוכל ללקט הדברים הקצרים ובעבור זה עשיתי ב,,מפתחות״ ג"כ תוכן הענינים, ולא עלה בידי לכלול את כל הענינים הנמצאים בספרי זה מפני דוחק העת וסמכתי בזה על המעיין

וקראתי את שם הספר שמחת החג כי תוכן ספרי הוא להבנה ופלפולא דאורייתא שהוא מרחיב את הדעת ומשמח את הלב והקב"ה חדי בפלפולא דאורייתא. וב,,החג״ נרמז שמי מסיפא לרישא

ועדיין אני צריך למודעי כי אם ימצא מי בספרי דבר אשר כבר נדפס בספרי האחרונים אל יחשדני שאני מתלבש באצלא שאינו שלי שחלילה לי לעשות כזה אך באשר עיוני בספרי האחרונים מעט (חוץ מספרי גדולי האחרונים) ע"כ יכול להיות כי נפגשתי באיזה סברא או חידוש עם מתבר אחר וכאשר ידוע מאמר החכם כי מי שהולך בדרך הישרה והסלולה נפגש עם עוד אנשים אשר הולכים בדרך זו והרבה דברים שהראו לי שכבר הם נדפסים מנעתי מלהדפיסם והדן אותי לכף זכות וכו'

אלו דברי המצפה לתשועת עמו מכל צר בעת צר כ"ו כסליו תרצ"ז לפ"ק. המחבר גרשון חנוך הענך פישמן באאמו"ר ר' משה יהודא ליב ז"ל החונה פה רודקי מחוז לומזא.