שמחת הרגל על הגדה של פסח, קדש ז

אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון אפשר לפרש במה שראיתי להרב החסיד מר זקינינו הרב כמהר"א אזולאי זלה"ה בפי' למשניות פ"ג דנדרי' אהא דתנן הנודר מזרע אברהם אסור בישראל ומותר באומות שכתב וז"ל והטעם בזה הוא נעלם מאד ואגלה טפח כי קודם דור הפלגה היו הנשמות כלן טהורות ובלתי טהורות יוצאות מאוצר אחד ומדור הפלג' שנבחר אאע"ה לחלקו יתברך כל הנשמות הטהורות של האומה ישראלית יוצאות מאוצר אחד לבדם וכל נשמות שבעים אומו' מאוצר בפני עצמו ולזה אין ישראל בכלל בני נח ולא בני נח בכלל ישראל עכ"ל וכדבריו ראת' עיני בתוס' פ"ק דעכו"ם דף ה' ע"א שכתבו ואומר רבינו אלחנן דנשמות של ישראל ושל עכו"ם אינן בגוף אחד עכ"ל ובספרי הקטן ברכי יוסף א"ח סי' מ"ז אות ז' אנכי העירותי מהא על מ"ש הרב בית חדש שברכת שלא עשאני עכו"ם פירוש שלא מסר נפשו על יד מלאכו להורידה לתוך גופו של עכו"ם דמה ברכה היא זו הא נשמות ישראל הם באוצר בפני עצמו. ושם כתבתי דאפשר דברוכי מברכינן אעיקרא דמילתא בהפרידו בני אדם ע"ש ועתה אני אומר דיש לקיים דברי הרב ב"ח דנהי דנשמות ישראל הם טהורות והם באוצר בפני עצמו אמנם הנה נודע דהאדם על ידי עונותיו מתגלגל בכמה מיני גלגולים ואפשר היה דלעונש כבר יחויב כפי חטאיו להתגלגל נפשו בעכו"ם ועל זה אנו מברכין שלא עשאני גוי שלא הביאני בגלגול גוי דהגם דנפש ישראל מאוצר בפני עצמו מ"מ העון גורם לבא בגלגול גוי. וכן מצאתי בכתבי גורי האר"י זצ"ל שפירוש שלא עשאני גוי הוא שלא הביאני בעוני בגלגול גוי. וא"ש לפי מאי דאמרן דודאי נשמת ישראל אין לבא בעכו"ם כי הוא טהורה מאוצר בפני עצמו רק אפשר שמצד העון ומהותו וערך פגמו בא תבא הנפש לגוף עכו"ם:

אמור מעתה היינו דאמר אשר בחר בנו מכל עם מראש מקדם בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם בדור הפלג' דכתיב בהו אשר בנו בני האדם אז בחר בנו ונפלנו לחלקו יתברך כמשז"ל ואז כל נשמות ישראל כלן נתונות בפני עצמו ורוממנו מכל לשון בצאת ישראל ממצרים ואחר זה קדשנו במצותיו במעמ' הר סיני שנתן לנו תורתו באהבתו ובחמלתו:

ועוד אפשר לומר במשז"ל על פסוק גוי שהיו ישראל במצרים עובדי עבודה זרה ואמרו בברכות דקמאי מתרחיש להו ניסא משום דמסרו נפשייהו על קדושת השם ואם כן מהראוי היה שלא יעשה לישראל נס כיון דלא מסרי נפשייהו על קדושת השם ועכ"ז גברו רחמיו והפליא לעשות לנו נסים ונפלאות וז"ש אשר בחר בנו מכל עם רמז דהיינו בקרב עמים רבים עע"ז ובחסדיו הגדולים בחר בנו מכל עם. ולא די זה אלא אף שהדין נתן שלא יעשה לנו נסים עכ"ז ורוממנו מכל לשון בעשותו נסים ונפלאות ובזה רוממנו מכל לשון והוא המעלה אותנו לעילא מכל והוא פלא אחר דלא מסרו נפשם על קדוש ה' וטעם הוא שעדיין לא קבלנו התורה ולא נצטוינו על קדוש ה' וז"ש אחר זה וקדשנו במצותיו:

גם יתכן שרמז אשר בחר בנו מכל עם כי חלק ה' עמו ובהתנדב עם להיות גרים ועובדי ה' ככל ישראל ואולי ימצאון גרים שמדקדקים במצות יותר כמו שכתבו התו' בקדושין דף ע' משם הר' אברהם הגר ע"ש ואם כל זה לא יזכו למעלת ישראל כי הם למטה גרי צד"ק כמ"ש המקובלים וז"ש ורוממנו מכל לשון שאף הגרים ועבדי ה' באמת הם למטה וישראל למעלה והוא מרומים. וקדשנו במצותיו במצרים בדם פסח ודם מילה ואחר זה נתן לנו את תורתו והיו נכונים למועד"י רגל:

זמן חירותנו. יכוין בזה גם על חירות נפשנו שהיינו מוטמעים בעמקי הקליפות ומשועבדים תחת הסט"א ויוציאנו ה' והוא חירות האמיתי: